בן לולו נ' יצחקי ואח'

עניינה של התביה שלפניי, נזק שנגרם למונית התובע בעת שהיה מעורב בתאונת דרכים שבה היה מעורב גם אופנוע הנתבע, כשהוא נהוג בידי הנתבע.

התובע טוען, כי הגיע לצומת עמוס מאוד בכלי רכב, כאשר תנועת כלי הרכב הזדחלה. התובע היה בנתיב הנסיעה הימני. לטענתו, הנתבע, בעת שרכב על אופנוע ניסה לעקוף את פקק התנועה מימין, סמוך לשוליו הצרים של הכביש, החליק על חולות שהיו לצד הדרך ופגע בצדה הימני של המונית.

הנתבע טוען, כי נסע בנתיב הנסיעה הימני, כאשר התובע נוסע בנתיב הנסיעה השמאלי. התובע ביקש לסטות לנתיב הנסיעה הימני ופגע באופנוע הנתבע.

העידו לפניי הנהגים והוצגו תמונות של הצומת כפי שצולמו על ידי הנתבע בסמוך לאחר התאונה, בטרם הוזזו הרכבים ממקומם.

אחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי במוצגים, מצאתי מקום שלא להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע, אם כי גרסת התובע סבירה יותר בעיניי, אלא שאיני סבורה, כי די בסבירות הגרסה לכשעצמה על מנת להעדיף את גרסתו של צד על פני גרסת הצד האחר, שגם גרסתו יכולה לעמוד.

עיון בתמונות מהצומת מלמד, כי אמנם מדובר בצומת עמוס מאוד. בתמונה נ/2 רואים את הרכבים שטרם חצו את הרמזור ואילו בתמונה נ/1 רואים את הרכבים בצדו האחר של הצומת, דהיינו הרכבים שכבר חצו את הרמזור, כאשר הכביש עמוס בשני הכיוונים, כך שסבירה טענת התובע, כי הכביש היה עמוס מאוד גם בתוך הצומת (על פי התמונות מדובר בצומת גדול מאוד, כאשר התאונה התרחשה לאחר שהצדדים חלפו על פני כמחצית הצומת).

לאור העומס בכביש ובכל הנתיבים, לא סביר, כי יתאפשר לתובע לעבור מנתיב לנתיב תוך כדי חציית הצומת, כפי שהעיד הנתבע, אם כי כאמור, איני יכולה לשלול טענה זו, בפרט אם רכבי הצדדים היו אחרונים בצומת.

לפי טענת הנתבע, ניתן לראות, כי רכבו של התובע מוטה מעט בזווית כפי אי התנועה שמימין.

איני סבורה, כי ממנח זה ניתן להסיק, כי רכבו של התובע חצה נתיבים. לפי גרסה זו הייתי מצפה, כי רכב התובע יהיה בזווית גדולה יותר כלפי אי התנועה. מנח הרכב מתיישב היטב גם עם גרסת התובע.

עצם הקרבה לאי התנועה ומיקום האופנוע והרכב סמוך מאוד לאי התנועה, יש בהם כדי לתיישב עם גרסת הובע, כי הנתבע ניסה לעקוף משמאל ופחות מתיישבים עם טענת הנתבע, כי נסע לבדו בנתיב, שאז מצופה היה, כי התאונה תתרחש במרכז הנתיב.