ת"ק 31261-07-15 צפריר נ' אנוליק

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 18.3.2015 ברח' הבנים בהוד השרון. התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 9,450 ₪, בגין שווי רכב (שהוכרז אבדן מוחלט), שכר שמאי, והשבתת הרכב. 

2.בפתח הדברים יש לציין, כעולה מהפרוטוקול ומהחלטות שניתנו, כי התובעת הנכונה היא בתה של התובעת, שהיא בעלי הרכב, אולם משהוגשה לתיק הסכמתה של הבת כי התביעה תתנהל כפי שהוגשה, ובהינתן היות ההליך נשמע בבית המשפט לתביעות קטנות, קבעתי כי ניתן להכריע במחלוקת גם באופן בו הוגשה.

3.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

4. התובעת (שנהגה ברכב) טוענת שנסעה במורד רח' הבנים עד שהגיעה למעגל תנועה, שם התכוונה לפנות שמאלה או אף לחזור במעלה הרחוב, ואגב פנייתה, נפגעה מידי רכב הנתבע, שהגיע משמאלה ומאחוריה, ולשיטתה עקף אותה תוך כדי התנועה בכיכר. מעוצמת המכה, איבדה את השליטה על ההגה ופגעה בתמרור או בעמוד חשמל. עיקר נזקיה הם בחזית, והם שהביאו להשבתת הרכב (כך לפי חוות-דעת השמאי, שלא נסתרה).

5.הנתבע טוען כי נסע מאחורי התובעת, במהירות זחילה, וכי התרשם כי היא ממשיכה במורד רח' הבנים (דהיינו: ישר במעגל התנועה), לפיכך החל לבצע את הפניה שמאלה במעגל התנועה, וכשהיו בערך במקביל, חזרה התובעת אל תוך המעגל, ולכן נפגשו שני כלי הרכב. לשיטתו, המכה לא הצדיקה את המשך הנסיעה אל תוך העמוד, וניכר כי התובעת האיצה נסיעתה באותו שלב.

6.לאחר ששמעתי את העדויות, ובחנתי את תמונות הנזקים ויתר חומר הראיות, אני סבור שההבדלים בין גרסאות הנהגים מקורם בעיקר בהתרשמותם הסובייקטיבית, ולמעשה שניהם מתארים אותה תאונה, בה רכב התובעת מצוי בימין הדרך במעגל התנועה, ספק מחפש מקום חניה בימין הדרך ספק בנהיגה תוך שמירה על הימין, באופן שהטעה את הנתבע לסבור כי דרכו התפנתה, והוא, שאצה לו הדרך, יצא בפועל לעקיפה בתוך מעגל התנועה, שהסתיימה בכי רע. את הפגיעה הקשה בעמוד אני מייחס לבהלה שאחזה בתובעת, ואיני סבור שניתן לייחס לה רשלנות בעצם הפעולה שהביאה להאצת הרכב.

7.אני סבור, בהינתן התיאור האמור, שהאחריות להתרחשות התאונה מתחלקת בין שני הנהגים – התובעת, שנהיגתה לא היתה ברורה, והטעתה את נהג הרכב שמאחוריה, והנתבע, שנחפז לבצע עקיפה שאינה מותרת, ולא המתין ליציאת התובעת מהמעגל, אם אכן לשם היו פניה מועדות.

8.משכך, אני מחלק את האחריות להתרחשות התאונה בחלקים שווים, ומקבל, אפוא, את התביעה בחלקה. לא מצאתי ביסוס לרכיב "השבתת רכב", שנכלל בכתב התביעה, אולם יתר הנזקים הוכחו.

9.לפיכך, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,550 ₪, וכן את הוצאות התביעה (כולל האגרה) בסך 450 ₪, ובסך-הכל: 5,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.