ת"ק 31128-09-14 פטל נ' פלדמן

בפניי תביעה שעילתה דרישה להשבת 5,000 ₪ אשר לטענת התובע נגבו על ידי הנתבע שלא כדין.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.הנתבע ייצג את גרושתו של התובע בהליכים שונים שנוהלו ביניהם ועו"ד מ. שכטר ייצג את התובע (להלן: עורכי הדין). בין היתר מונו שני עורכי הדין ככונסי נכסים לנכס שהיה בבעלות התובע וגרושתו (להלן: הנכס).

במסגרת ת.א. 25633-11-10 פעלו עורכי הדין לפינוי משפחת עדני, הם הנתבעים בהליך הנ"ל, מהנכס. התביעה נדונה בפני כב' השופט שמעוני בבית משפט השלום בירושלים, שפסק, בין היתר, כי הנתבעים עדני ישלמו לכונסי הנכסים 10,000 ₪ שכר טרחה (ר' עמ' 3 לפסק הדין מיום 25633-11-10, יצוין כי התובע לא צרף את פסק הדין בשלמותו).

לאחר שניתן פסק הדין, הגישה מרשתו של הנתבע, היא גרושתו של התובע, הגב' מזל פטל את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. לאחר פתיחת התיק, פנו הנתבעים עדני אל עו"ד שכטר וביקשו להגיע להסדר פשרה לאחר פסק דין, ולפיו יסולק החוב תמורת 70,000 ₪ בלבד. בין הצדדים נוהלו מגעים שונים, ובדיון שהתקיים בלשכת ההוצאה לפועל הגיעו הצדדים להסכם פשרה.

עניינה של תובענה זו, נוגעת לסכום של 10,000 ₪ שנקבע כשכר טרחה. התובע טוען כי מחצית מזה יש להעביר לידיו, ואילו הנתבע טוען כי הסכום שייך למרשתו, ובכל מקרה לא שייך לתובע עצמו.

2.לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, שמעתי את בעלי הדין והעד עו"ד שכטר בדיונים שהתקיימו בימים 21.5.15 ו-18.10.15 אני מוצאת כי דין התביעה להידחות.

אנמק.

כידוע "המוציא מחברו עליו הראייה" דהיינו על תובע במשפט אזרחי הנטל להוכיח את טענותיו ("הכלל הראייתי הבסיסי הרווח במשפט האזרחי בשיטתנו המשפטית, כבשיטות משפט רבות אחרות, הוא כי נטל ההוכחה רובץ על התובע ומידת ההוכחה היא עודף הסתברות, בבחינת הכלל עתיק היומין "המוציא מחברו עליו הראיה" ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, פ"ד נג(4) 526, 529).

בענייננו, כתב התביעה משתרע על פני שלוש שורות בלבד שהנה ציטוטן: "הנתבע קיבל סך של 10,000 ₪ כאשר מחצית מהסכום דהינו 5,000 ₪ מגיע לי, ע"פ החלטה של ההוצאה לפועל", אך התובע לא צרף את ההחלטה של ההוצאה לפועל ולא צרף את פסק הדין בהליך הפינוי במלואו, הגם שמכתב התביעה עולה כי לא מכוחו הגיש תביעתו.