שומקוב נ' ע.ס.נ. מרכז אספקה ושיווק בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית על סך 8,000 ₪ שעניינה נזקי רכוש לרכב שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 15.9.16.

הצדדים;

התובעת היא מי שנהגה ברכת עת התאונה וכן בעלת הרכב. הנתבעת 3 מוסמכת בתביעה זו בשם הנתבעת 1 מאחר והעניקה לה כיסוי ביטוחי. הנתבע 2 הוא נהג המשאית עת התאונה.

להלן בקליפת אגוז טענות הצדדים;

לטענת התובעת- התאונה ארעה עת יצאה התובעת ממתחם חניה סגור. ביציאה מהמתחם, המשאית ניצבה בסמוך לקיר ובמהלך היציאה מהמתחם, תוך סיבוב, הרגישה את המכה שנבעה מהתנגדות המשאית ברכבה. כתוצאה מכך נגרם לרכבה נזק ישיר בסך של 5,428 ₪ וכל זאת בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. לסכום זה צירפה התובעת דרישה לתשלום שכ"ט השמאי בו נשאה בסך של 450 ₪. יתר הסכום אותו תובעת נובע מנזקי גוף בעקבות התאונה. יוער כי במהלך הדיון חזרה בה התובעת מדרישתה לפיצוי הגין נזק זה (ראה לעניין זה בעמ' 2 לפרוטוקול, בשורה 7 ).

לטענת הנתבעים - דין התביעה להידחות וזאת מאחר והתאונה התרחשה עת עמד הנתבע 2 מחוץ למשאית, כאשר מנוע המשאית דומם, בסמוך לרמפה של פריקת סחורה, המצויה במחסן הסופר שהיה במתחם, ואז שמע צעקות וכשניגש הבחין כי מכונית התובעת צמודה למשאית, ופגעה בה עת ביקשה לצאת מהחניון.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים על נספחיהם , עיינתי בתמונות ושמעתי את עדות הצדדים מצאתי כי דין התביעה להידחות שעה שהתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המונח לפתחה והכל מהנימוקים כדלקמן: