סולובייצ'יק נ' ויינשטיין

בפני בקשה מטעם הנתבע להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד נגדו ביום 27.6.17.

1.ביום 21.4.2016 הגיש רומן סולבייצ'יק, בנו של התובע, תביעה כספית נגד הנתבע על סך 8,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לטענתו בתאונת דרכים מיום 11.1.16.

2. כתב הגנה מטעם הנתבע הוגש ביום 5.2.17.

3.בדיון מיום 4.4.17 החלה להישמע פרשת התביעה, או אז התגלה כי הרכב אינו רשום על שם רומן סוליבייצ'יק, אלא על שם אביו, התובע. משכך הוגש כתב תביעה מתוקן.

4.הדיון נדחה להמשך שמיעת הראיות ליום 27.6.17. לדיון זה לא התייצב הנתבע, ומשכך נמחק כתב ההגנה וניתן בהעדרו פסק הדין המחייב אותו בפיצוי התובע בסך 7,250 ₪.

5.ביום 9.8.17 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. לטענתו, ועל אף שהיה מודע למועד הדיון – נבצר ממנו להתייצב, בשל מצב רפואי קשה (צורפו מסמכים התומכים בטענה זו). עוד ציין הנתבע כי סיכויי הגנתו טובים, כי ברשותו ראיה המלמדת כי לא נגרם לרכבו של התובע כל נזק, וכי דו"ח השמאי "מפוברק לחלוטין".

6.התובע מתנגד לבקשה, ציין את הזמן הרב שחלף מאז הוגשה התביעה וטען כי המוסך בו בוצע התיקון הינו מוסך העובד עם חברת הביטוח בה מבוטח רכבו של התובע. עוד נטען כי ברשותו של התובע ראיה המצולמת המלמדת על דבר התאונה בין כלי הרכב, ממנה עולה בבירור כי הנתבע אחראי לתאונה.

7.יצויין כי ביצוע פסק הדין עוכב על ידי, בכפוף להפקדת סך של 2,000 ₪ על ידי הנתבע (הפקדה כאמור בוצעה על ידי הנתבע כבר ביום 24.9.17)..

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לטענות הצדדים – נחה דעתי כי דין הבקשה לביטול פסק הדין – להתקבל.