ת"ק 30911-12-13 יפרח נ' פיוטר

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובע בגין נזק שנגרם לרכבו עקב תאונת דרכים מיום 24.7.13 (להלן: "התאונה"). התובע העמיד את תביעתו על סך 4,555 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים

3) התובע טוען בין השאר, כי ביום 24.7.13, עת רכבו היה נהוג על-ידי אשתו (להלן: "הנהגת") נסע ברחוב בבית שמש, לפתע, הנתבע פתח את דלת רכבו לתוך נתיב נסיעת רכב התובע וכתוצאה מכך נפגע הרכב (של התובע) מצדו הימני. התובע העמיד את תביעתו כאמור, על סך 4,555 ₪ כאשר פיצוי זה מבטא את הנזק העקיף שנגרם וכולל הוצאות השתתפות עצמית ועוד. בדיון, העיד התובע כי הרכב אינו רשום על שמו אלא על שם חברת אלבר בע"מ, אך צירף ביום 6.10.14 אישור ממנו עולה בין השאר כי הרכב מוחכר לו בליסינג.

4) הנתבע מכחיש בהגנתו את גרסת הנהגת ומבקש לדחות את התביעה נגדו. הנתבע טוען להגנתו בין השאר, כי ביום התאונה, בעת שעמד רכבו בחניה בצד הדרך, דלת רכבו היתה פתוחה זה מכבר כשלפתע רכב התובע שהגיע מאחור לא שם לב לתנאי הדרך ופגע בדלת רכבו של הנתבע. לגרסת הנתבע, מדובר ברכב מסחרי עד 15 טון [שורה 10, עמוד 2 בפרוטוקול]. הנתבע טוען כי התאונה אירעה בשל רשלנותה של הנהגת וכי היא הגורם הבלעדי לתאונה. הנתבע טוען כי סך התביעה הוא מופרז ולא מוכח.

דיון והכרעה

5) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון, נחה דעתי כי בדין לקבל את התביעה, באופן חלקי, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

6) למעשה, מעיון במכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את הצדדים, הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן היא בשאלת נסיבות קרות התאונה. בעוד התובע טוען כי התאונה אירעה כשלפתע פתח הנתבע את דלת רכבו ואז פגע ברכב (רכב התובע), הנתבע טוען כי הנהגת היא זו שפגעה באמצעות רכבה בדלת רכב הנתבע שהייתה פתוחה זה מכבר.

7) לאחר ששמעתי את דברי הצדדים והתרשמתי מהם, וכן לאחר שעיינתי במכלול החומר שהוגש לבית המשפט, בפרט, התמונות לעניין מוקדי הנזק, אני מעדיף את גרסת הנהגת על גרסת הנתבע. גרסת הנהגת הותירה רושם חיובי ומתיישבת עם מוקדי הנזק ברכבים.