פסק דין 30653-11-13

בפני תביעה ותביעה שכנגד, אשר עניינן תשלום נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת (גב' גלית עמר) ולרכב הנתבע (מר דוד עזר), בעקבות תאונת דרכים מיום 30.6.13 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעה 21:00 או בסמוך לכך, ברחוב קריניצי ברמת גן. בתאונה היו מעורבים רכבה של התובעת, מסוג דייהטסו, שנת ייצור 1999, שהיה נהוג בידי התובעת ורכבו של הנתבע, מסוג מאזדה, שנת ייצור 2000, בו נהג הנתבע. בין הצדדים ניטשה מחלוקת, הן באשר לנסיבות קרות התאונה והן באשר לגובה הנזק. לשם הנוחות, יכונו בעלי הדין לאורך פסק הדין, בהתאם למעמדם בתיק העיקרי, אף כשההתייחסות תהא גם לתביעה שכנגד.

כיצד התרחשה התאונה?

לטענת התובעת, התאונה אירעה עת נסעה ברכבה ברחוב קריניצי ברמת גן. או-אז, רכב הנתבע אשר יצא מחנייה, נסע אחורנית, ללא נקיטת אמצעי זהירות ו/או שימת לב לדרך, ופגע ברכבה. הפגיעה גרמה לרכב התובעת נזק מסוג אובדן מוחלט, וכתוצאה מכך, הרכב הושבת. התובעת טוענת, כי התאונה אירעה באשמתו המוחלטת של הנתבע אשר נהג ברשלנות ובניגוד לתקנה 21 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), לפיה:

"(א)כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.

(ב)כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –

(1)יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;

(2)יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא ייתן מקום לגרום נזק כאמור;

(3)יפריע את התנועה ולא יעכבנה;

(4)יסכן חיי אדם.

(ג)לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".

אליבא ד'תובעת, הנתבע גם נהג בניגוד לתקנה 64(ב)(2) לתקנות התעבורה, המורה כך:

"(ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –

...

(2)יאיט וייתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש".