ת"ק 30396-11-13 סאינה ואח' נ' מורחי ואח'

בפניי תביעה כספית בסך 33,800 ₪ בגין דמי תיווך .

בין הצדדים אין מחלוקת על מרבית העובדות ואשר להלן עיקרן:

התובע 1 הינו מתווך מורשה ובעליו של משרד תיווך בפרדס חנה – כרכור. תובע מספר 2 הינו בנו של תובע מספר 1 ואף הוא מתווך מורשה.

ביום 31.7.13 הגיע הנתבע למשרד התובעים וציין בפניהם כי הוא עתיד למכור את ביתו בכרכור, ועל כן מחפש נכס לקנייה אשר יתאים לצרכיו ולגילו , היינו נכס קטן עם שטח אדמה קטן.

התובעים הציעו לנתבע מספר נכסים אשר יכולים להתאים לצרכיו , ובסופו של יום צמצמו התובעים את האפשרויות לכדי 4 נכסים בכרכור:

נכס ברחוב יהלום , נכס ברחוב חן , פרויקט דיור חדש ברחוב השופטים ופרויקט דיור חדש ברחוב השופטים נטע או גבע.

לעניין שתי האפשרויות האחרונות מוסכם כי המדובר בפרוייקט בנייה אחד המכונה "פנינת כרכור" ואשר נבנה ע"י הקבלן "שי-חי" , בו הוצעו למכירה מגוון רב של דירות , לרבות דירות בנות 3,4,5 חדרים וכן דירות גן.

במעמד הפגישה , היינו ביום 31.7.13 ,חתם הנתבע לטובת התובעים על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין לעניין הנכסים האמורים לעיל , תוך שהתחייב לשלם לתובעים דמי תיווך בסך 2% בתוספת מע"מ בעבור רכישת נכס .

באותו המועד יצאו הצדדים לסיור בנכסים ברכבם של התובעים.

בסיום הסיור סבר הנתבע כי הנכס ברחוב חן יכול להתאים לצרכיו , כמו גם הנכסים בפרויקט פנינת כרכור ואמר לתובעים כי מאחר והגיע בגפו, יבקש להציג בעצמו את הנכסים לאשתו ולבנו , ובהתאם לתגובתם יחליט האם אחת מבין האפשרויות מתאימה לצרכיו.