ת"ק 30305-11-13 נזרוב נ' מ. זיתוני ובניו בע"מ

לפניי תביעה קטנה בסכום של 12,450 ש"ח.

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 11.6.12 או בסמוך לכך רכש התובע מהנתבעת רכב מסוג טויוטה דגם פריאוס שנת ייצור 2007 (להלן: "הרכב"), זאת לאחר שערך בדיקה ברכב ונמסר לו כי קיימים מספר ליקויים ברכב שיש לטפל בהם לרבות במנוע.

על פי גרסת התובע, כ- 3 ימים לאחר רכישת הרכב החל לשמוע רעשים מוזרים מכיוון המנוע שהביאו לכך שנאלץ להזמין גרר, אז התברר לו כי לא היה שמן במנוע. בהוראת התובע העביר הגרר את הרכב למוסך מורשה לרכבי טויוטה ומבדיקה שנערכה ברכב, עלה כי עקב חוסר שמן יצא המנוע מכלל שימוש ונדרש להתקין מנוע חדש.

התובע טוען כי הנתבעת התרשלה בבדיקה שערכה לרכב עובר לרכישתו, הואיל ולא בדקה את מצב השמן או לחלופין לא מסרה לו כי חסר שמן במנוע, שהרי לדבריו אם היה יודע זאת, היה ממלא שמן או שכלל לא היה רוכש את הרכב.

לאור האמור, עותר התובע בתביעה זו לקבלת סך של 10,450 ש"ח בגין המנוע שנאלץ לרכוש ולהרכיב ברכב, בתוספת סך של 2000 ש"ח עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו.

בכתב ההגנה עתרה הנתבעת לדחיית התביעה על הסף לאור קיומו של הסכם בוררות ובשל העובדה שהתקיימה בין הצדדים ישיבת בוררות בעניין זה על ידי אגוד המוסכים בישראל.

כן, מפנה הנתבעת למספר סעיפים מתוך כתב ההתחייבות שנחתם לכאורה בין הצדדים, בהתאם אליו אין הנתבעת אחראית כלפי התובע, לשיטתה.

לגופו של עניין, הנתבעת אישרה כי ביום 11.6.12 ערכה בדיקה לרכב אלא שלטענתה, במועד זה היה שמן ברכב. לדבריה, בהתאם לממצאי הבדיקה, היות ומנוע הרכב לא היה תקין והשמיע רעשים, נדרש התובע לטפל בכך כמו ביתר הליקויים שנתגלו, ואם לא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו. לטענת הנתבעת, האחריות לבדיקת השמן חלה על התובע עצמו שעה שממועד הבדיקה היינו- מיום 11.6.12 ועד ליום כניסת הרכב למוסך המורשה, יום 19.6.12, נסע הרכב מעל 3,000 ק"מ, הגם שלשיטתה, בעת מחסור בשמן היה על התובע לשים לב לנורית ההתראה שנדלקת ברכב.