ת"ק 30273-07-14 והיב נ' נסאר ואח'

בפניי תביעה קטנה לתשלום סך של 11,016 ש"ח בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לתובעים בעטיה של תאונת דרכים מיום 29.1.14 אשר ארעה בין רכב שבבעלות תובע 2, רכב מסוג פורד מ.ר 85-392-69 (להלן: "רכב התובע"), אשר ננהג ע"י תובע 1, לבין רכב מסוג שברולט מ.ר 92-692-69 (להלן: "רכב הנתבע") אשר ננהג על ידי נתבע 1 ומבוטח על ידי נתבעת 2 (להלן: "התאונה").

על פי האמור בכתב התביעה, התאונה ארעה עת נסע רכב התובע מכיוון ואדי חמאם לכיוון כללי מגאר כאשר בצומת מגדל כשביקש לפנות שמאלה, הגיח רכב הנתבע אל הצומת מכיוון מגאר ופנה שמאלה ללא מתן זכות קדימה לרכב התובע. נטען, כי כתוצאה מכך נפגע רכב התובע בחזית, נזקים שהוערכו בחוות דעת שמאי בסכום של 6,633 ש"ח.

התובעים טוענים, אם כן, כי מאחר והתאונה ארעה בשל רשלנותו של הנתבע, יש לחייב את הנתבעים, ביחס ולחוד, בסך הנזק הישיר שנגרם לרכבם בתוספת שכ"ט שמאי, הוצאות גרירת הרכב ועוגמת נפש והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

הנתבעים הגישו כתב הגנה מטעמם בו הכחישו את נסיבות התרחשות התאונה, אחריות נהג רכב הנתבע לקרות התאונה, הנזקים הנטענים והקשר הסיבתי בינם לבין אירוע התאונה. על פי גרסתם, התאונה ארעה לאחר שהנתבע כמעט השלים את חציית הצומת כי אז הגיח רכב התובע ופגע בעגלה המחוברת לרכב הנתבע בחלק האחורי. בנסיבות הללו, נטען כי נהג רכב התובע הוא אשר נכנס לצומת לא פנוי והאחריות מוטלת עליו.

ביום 16.12.14 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים המעורבים.

תובע 1 העיד לפניי ולדבריו "ביום התאונה בשעות הבוקר בערך בשעה 7.30 נסעתי מוואדי חמאם לכיוון צומת גולני, הנתבע רצה לפנות שמאלה הוא הגיע ממול ונכנס לנתיב שלי ולא עצר ופגע בי...".

כאשר נשאל התובע "באיזה שלב ראית את הנתבע" השיב- "שהוא כבר פנה ונכנס לנתיב שלי".