גיטא נ' קלנר ואח'

לפניי תביעה בגין נזק רכוש, שנגרם לרכב התובע.

אין חולק כי הנתבעת מס' 2, נהגה ברכב הנתבע מס' 1, מבוטח אצל הנתבעת מס' 3, ובצאתה מחניה בנסיעה קדימה, פגעה עם חלקו הקדמי של רכבה בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע, שחנה לפניה.

המחלוקת הינה בעניין גובה הנזק, שנגרם בתאונה, ביחס למצב רכב התובע, עובר לפגיעה.

התובע הגיש תביעה בסך 4,556 ₪, עבור הנזק הישיר בסך 3,056 ₪ לפי חוות דעת שמאי, שכ"ט שמאי בסך 800 ₪ והפסד עבודה ועגמת נפש בסך 700 ₪.

הנתבעים טענו כי הפגיעה היתה קלה ביותר, והנזק ברכב התובע היה לפני הפגיעה, ואינו תוצאה ממנה.

בדיון העידו הצדדים, והתובע הגיש תקליטור ובו הקלטות שיחות בינו לבין הנתבע מס' 1, בסמוך לתאונה, במהלך הדיווח לחברת הביטוח ולאחר התיקון ולפני הגשת התביעה לבית המשפט. התובע הגיש תמליל חלקי בדיון (ת/1).

לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון ובשיחות המוקלטות, השתכנעתי כי הנתבעת מס' 2 לא גרמה לכל הנזק, נשוא חוות דעת השמאי, אלא רכב התובע, מודל 2004, היה פגוע לפני כן, בעיקר בחלק הגבוה של החלק השמאלי, ותרומת הנתבעת לנזק שתוקן פעוטה.

אמנם התובע תמך את תביעתו בחוות דעת שמאי ובחשבונית תיקון, אך הודה בדיון, בשיחות עם הנתבע ובטופס ההודעה על תאונה לחברת הביטוח, כי קיבל הצעת מחיר מהמוסך, בו תיקן את הרכב לבסוף, בסך 1,300 ₪ בצירוף מע"מ (ת/1, תמליל השיחה הראשונה, הודעה על תאונה להראל חברה לביטוח בע"מ, נספח לכתב התביעה, ופרוטוקול, עמ' 2, שורות 1-6).

בשיחה הארוכה מיום 25/12/14 הודה התובע כי הרכב היה פגוע קודם וכי הפנס לא נפגע בתאונה דנן והוא אינו דורש אותו (רצועה 1, דקות 10:30-10:50) וכדבריו: "... גם הוא אמר לי: אני יכול להחליף לך. אני אמרתי לו לא רוצה. אתה רואה פנס שבור? הוא אמר לי אפשר... אני לא רוצה להחליף את הפנס. לא רוצה מה שלא קשור לתאונה. אני קניתי את האוטו ככה. עם פנס שבור עם זה... הכל דפוק בסדר.. אבל המכה (לא ברור) זה מה שאני רוצה, לא מעבר לזה, אפילו לא שריטה מעבר לזה. לא מעוניין...". בפועל כעולה מהחשבונית תוקן הפנס, ותוקן כל החלק האחורי שמאלי ברכב התובע, ואני קובעת כי התובע תיקן נזק קודם, שהיה ברכבו, ואינו זכאי לשיפוי בגין מלוא הסכום מהנתבעים.