ת"ק 30251-03-15 יאסין נ' מחמוד בכרי ואח'

1.התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעים וביקש לחייבם בסך של 5,275 ₪ בטענה שהזמינו דרכו ביום 25/7/13 , 12 חדרי אירוח בבית מלון סייסטה באילת לתאריכים 8/8/13 ועד 11/8/13 ונשארו חייבים לו את הסכום הנ"ל.

2.התובע הגיש מסמכים שמהווים הזמנה בהם מופיעים מספר המתארחים ושמותיהם וכן מסמכי התחשבנות בינו לבין נתבע 2 (להלן: "הנתבע") המציינים את הסכומים ששולמו והיתרות שנשארו לתשלום.

3.בתחתית דף ההתחשבנות מצוין כי הנתבע נשאר חייב סך של 1,900 ₪ בתאריך 6/8/13 עם חתימת הנתבע אשר אושרה על ידו. לטענת התובע הסכום הזה לא שולם על ידו ואילו הנתבע טען תחילה ששילם את הסכום הזה במזומן ולאחר מכן טען שלא זוכר והוא צריך לבדוק.

4.מחלוקת נוספת בין הצדדים הינה האם הנתבע אשר הזמין את החדרים דרך התובע צריך לשלם עבור החדר בו שהה ביחד עם בני משפחתו או שמקבל את החדר במתנה כפי שטען כעמלה על הזמנת החדרים דרך התובע.

לטענת הנתבע, בדף ההתחשבנות שערכו מתחת לסכום החוב שנותר בסך 1,900 ₪ ועל יד חתימתו, הוסיף התובע תשלום עבור החדר שלו בתוספת 2 ילדים וכך לכאורה הגדיל את חובו לסך של 5,275 ₪. לטענתו השורה הזו הוספה לאחר חתימתו והוא אינו צריך לשלם עבור החדר שלו.

דיון והכרעה

5.הנתבע חתום על הדף המציין כי נותר חייב לתובע סך של 1,900 ₪. במצב זה נטל ההוכחה כי שילם את החוב מוטל על כתפי הנתבע. בענייננו הנתבע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח לביהמ"ש כי שילם את יתרת החוב הנ"ל לתובע.