ת"ק 30046-04-10 מורי נ' שוקרון

(בבקשת הנתבע לביטול פסק-דין)

1.התובעת היא מתווכת נדל"ן, והנתבע היה לקוח שלה.

ביום 24/1/2010 חתם הנתבע על הסכם תיווך לרכישת דירה, והתחייב לשלם דמי תיווך של 2% בתוספת מע"מ, או 10,000 ₪ כולל מע"מ, לפי הסכום הגבוה.

התובעת הציגה לו נכסים, הוא רכש בסופו של דבר נכס במחיר של 350,000 ₪.

לאחר שלא שילם את דמי התיווך שדרשה התובעת, הוגשה התביעה הקטנה שבכותרת.

2.הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען שהוא מסכים לשלם 2%, וגם זה סכום מופרז, ובכל מקרה אינו מסכים לשלם 10,000 ₪.

בכתב ההגנה מסר הנתבע כתובת: XXX

3.הדיון בתביעה נקבע ליום 12/1/2011 בפני כב' השופט שרעבי, ההזמנה שנשלחה לנתבע לפי אותה כתובת שמסר לבית המשפט, הוחזרה כאשר פקידת מסירה של בית משפט השלום בירושלים כתבה שהנ"ל אינו ידוע באותה כתובת.

4.כב' השופט שרעבי ראה בכך מסירה כדין, ולאור אי התייצבות הנתבע לדיון, חייב אותו לשלם לתובעת סך של 7000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, מע"מ וכן הוצאות המשפט בסך 500 ₪.

למעשה כב' השופט שרעבי שכנע את התובעת להסתפק בפחות מסכום התביעה שהיה 10,000 ₪.

5.ביום 14/11/16 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין, בה נטען שידע לראשונה על פסק הדין נגדו רק לאחר שקיבל אזהרה בחודש אוגוסט 2016 מלשכת ההוצאה לפועל בחדרה. לטענתו לא זומן כדין לדיון בו ניתן פסק הדין מאחר ואישור המסירה חזר בציון "לא ידוע". הוא צירף תמצית רישום במשרד הפנים לגבי הכתובות שלו בשנים האחרונות, ואף אחת מהן היא לא הכתובת xxxאליה נשלח הזימון לדיו.

משהובאה בפני הבקשה באותו יום, הוריתי על עיכוב הליכים בכפוף להפקדת הסך של 7000 ₪.