איגל ואח' נ' שטרית ואח'

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכב חותנתו, התובעת 1 בו נהג, בשל טענה לנהיגה רשלנית של הנתבע אשר יצא מחניה ולטענתו פגע ברכבו.

לטענת התובע 2 נסע ברחוב ר' טרפון בבני ברק. לפתע יצא הנתבע בנסיעה לאחור מחנייה בניצב מצד ימין של הדרך ופגע במרכז דופן ימין של רכבו. התובע הפנה לכך שרק חלקו האחורי-שמאלי של רכב הנתבע נפגע.

מנגד טען הנתבע כי אכן יצא ממתחם חניה, אלא שביציאתו עצר מעט לאחר קו המכוניות החונות ונתן זכות קדימה למכוניות החולפות. לטענתו התובע הגיע עם רכבו ופגע בעוצמה לכל רוחב החלק האחורי של הרכב. לטענתו, העובדה שברכב התובע סימני שפשוף ולא סימן מעיכה מעידה כי רכבו היה בעמידה.

בפניי העידו התובע 2 שנהג ברכב והנתבע 1.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

הנתבע הוא מי שיצא מחנייה אל עבר נתיב הנסיעה של התובע והפריע את מהלך נסיעתו. יוער כי משהיציאה מהחנייה היתה בנסיעה לאחור, שדה הראייה של הנתבע ממילא מצומצם ומכאן שייתכן שלא ראה את רכב התובע מתקרב. מכאן אחריותו של הנתבע לתאונה.