ת"ק 29741-09-15 מלכה נ' יוסף ואח'

בפניי תביעה של מתווכת דירות מול קונה ומוכר של דירה אשר לטענתה היא היתה הגורם המקשר והמכריע בהתקשרות ביניהם גם אם לאחר מכן היא בוטלה ומכאן שהיא תובעת את שכר הטרחה שלה אשר לגביו נחתם הסכם בינה לבין כל אחד משני הנתבעים.

נתבע מס' 1 מודה כי חתם על הסכם בלעדיות וכן כי חתם על הסכם זכרון דברים (להלן: "הסכם הנתבעים") עם הנתבע השני אך ההסכם בין שני הנתבעים, בסופו של דבר, בוטל והעסקה לא יצאה אל הפועל. הוא טוען בסיכומיו כי מצבו הנפשי לא היה טוב בעת חתימה על הסכם הנתבעים וכן כי המתווכת ידעה על כל הליקויים בדירה ומתפקידה היא ורק היא, היה לחשוף ליקויים אלה בפני הצד השני נתבע מס' 2, דבר שלא נעשה על ידה.

כמו כן טוען בסיכומיו כי ביטול "הסכם הנתבעים" על ידו לא היה עקב כך שהוא לא היה מרוצה מהמחיר כפי שטענה התובעת, אלא בגלל שהנתבע 2 דרש תיקון הליקוי ולא הסכמתי לכך.

הנתבע מס' 1 טוען כנגד התובעת, כי היא ניצלה את מצבו הנפשי הירוד וכן לא פעלה כנדרש ממנה בחוק וכמתווכת סבירה.

נתבע מס' 2 טוען בכתב ההגנה ובסיכומיו, כי אשתו היא זו שקנתה את הבית והכל על שמה וכן כי היה עליה כמתווך לפעול בנאמנות ובהגינות כלפיו כלקוח והיא הסתירה בידיעה ובכוונה הליקויים בדירת נתבע מס' 1.

יש לציין כי ביהמ"ש ניהל דיון ארוך ומקיף שהתנהל מעל לשעה וחצי ושמע בסבלנות את כל הצדדים בעניין.

א.רקע משפטי לעניין נטל ההוכחה במשפט האזרחי

1. נטל השכנוע במשפט האזרחי, כמו גם במשפט הפלילי מורכב משני נדבכים: נטל השכנוע ונטל הבאת הראיה.

2. "נטל השכנוע" (או "חובת השכנוע") מבטא את החובה להוכיח בראיות קיומה של "עובדה" (עובדה פיזית או הלך נפש), ברמת הוודאות המוטלת על פי הדין על הצד הנושא בחובה זו. משמעותה של החובה הינה שעל הצד הנושא בה, לשכנע את בית המשפט בדבר קיומה של עובדה השנויה במחלוקת, והצריכה על כן הוכחה (י' קדמי, על הראיות (דיונון, תשס"ד-2003), חלק שלישי, עמ' 1439 (להלן: "קדמי")).