ת"ק 29627-07-14

זוהי תביעה בגין הפסדים שנגרמו לתובעת (השתתפות עצמית + כינון) בתאונה שקרתה ביום 8.9.13 בה היה מעורב רכב הנתבעת 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

הנהגת ברכב התובעת (גב' רוני חממי סמדר) העידה כי בשעות הבוקר, 8:15, הגיעה למקום העבודה, ופנתה ימינה לחניון. היא כבר כמעט סיימה את הפנייה ושמעה מכה חזקה. היא הסתובבה וראתה רכב שהמשיך לנסוע ולא עצר. היא המתינה שמא אולי יעצור. הרכב לא עצר ולכן היא רשמה את המספר. לדבריה, ניגשו אליה בני זוג שאמרו לה שהרכב לא עצר וכי הם מוכנים לתת עדות.

העדה גב' רות רמין סטינקמפ העידה כך:

"הייתי בדיוק בדרכי הביתה, הייתי חזיתית כשהכניסה לחניון מולי. פתאום היה בום שלא אופייני לשכונה, זה מטר מבי"ס. ראיתי רכב נכנס ברכב שעמד בכניסה לחניון, מאט רגע וממשיך לנסוע.

אח"כ ראיתי את הנהגת שהעידה יוצאת מהרכב, שאלתי אם הספיקה לראות את המס', היא אמרה שכן, ואמרתי שאני מוכנה למסור את הפרטים שלי, והיה בום רציני, ונסיעה של הרכב".

מר ניקולס סטינקמפ סיפר כך:

"אני זוכר שהיה רכב, ואן, אנחנו הלכנו עם הילדים לביה"ס, אח"כ לקפה, וכשחזרנו, היינו ממול הסנטר, והגיע ואן לחנייה, עצר, כדי להיכנס, הוא עמד, ורכב אחר קטן, הגיע ופגע בחלק האחורי של הואן, האיש (person) נסע לאחור, עמד כ-10 שניות, התלבט אם לצאת או לא, הנהג נסע לאחור ונסע. התקדמתי לרכב הנפגע, שאלתי אם הכל בסדר, הנהגת הספיקה לרשום את המס', זה מה שאני זוכר. זה מה שקרה. זה מה שראיתי".

הנתבעה העידה להגנתה ואמרה כי לא קרה כלום מבחינתה. היא גרה באזור ונוסעת בו כל יום ואם היא פוגעת היא יורדת מהרכב ומוסרת פרטים. פנו אליה פעמיים, והיא אמרה שזו טעות. לשאלת ביהמ"ש, שהמס' שלה נרשם, השיבה כי יכול להיות שנסעה שם, אך זה לא אומר שפגעה ברכב התובעת. עוד ציינה כי רכבה נפגע כמה ימים קודם, בחזית ובפינה הימנית, לאחר שפגעה ברכב אחר, והיא אף הציגה דיווח על כך לחברת הביטוח|.

מעודתה של הנהגת ברכב התובעת הרי שהיא לא יכולה היתה לומר בוודאות כי רכבה של הנתבעת הוא זה שפגע בה שכן היא ראתה את הרכב רק לאחר ששמעה את המכה. הנתבעת אמרה כי רכבה הוא אפור כסוף מסוג פולו. התובעת בחקירה הנגדית לא זכרה את הצבע מאחר ולדבריה התמקדה במספר ואילו בטופס ההודעה של התובעת נרשם כי מדובר ברכב פולו לבן.