ת"ק 29551-03-15 כהן נ' גיוסי

עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.05.14.

לטענת התובע, בעת שרכב על אופנועו בנתיב הימני והחל בביצוע פנייה ימינה אל תוך תחנת תדלוק, פגע רכב הנתבע ברכבו, הדף אותו על הקרקע וגרם לו את הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

מנגד, טען הנתבע כי בעודו נוסע בנתיב האמצעי מבין שלושה והנתבע בנתיב השמאלי, סטה רכב התובע בפתאומיות אל נתיבו, במטרה להיכנס אל תחנת התדלוק. לטענת הנתבע, אף שניסה לבלום, לא עלה בידו למנוע את התאונה.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ושני עדים מטעמו – חברתו שרכבה עימו על האופנוע בעת התאונה ועד ראיה שבעת התרחשותה מילא את מיכל הדלק ברכבו.

התובע והנתבע חזרו על גרסאותיהם בעדותם.

העדה, גב' הגר אריה, מסרה בעדותה, כי בעת שהיא והתובע רכבו על האופנוע וביקשו להיכנס אל תחנת הדלק, חשב בחבטה באופנוע והיא נזרקה מן האופנוע אל הרצפה. לשאלת ביהמ"ש באיזה נתיב רכבו היא והתובע על האופנוע, מסרה "אני חושבת שנסענו בנתיב הקרוב לתחנת הדלק" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 21).

עד הראיה, מר ישראל אוסטרייק, מסר בעדותו כהאי לישנא:

"אני לא מכיר את התובע. השארתי לו טלפון בזמן התאונה שאם יצטרך עדות שיתקשר אליי... בזמן התאונה תידלקתי בתחנת דלק הכי קרובה לכניסה. הייתי עם הפנים לכיוון הכניסה של תחנת הדלק, ראיתי אופנוע ומישהו פגע בו מאחור... הוא היה כמעט קרוב לכניסה לתחנת דלק." (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 26-29, עמ' 3 שורה 3).