מנוס נ' שלומי-קרמיקה התאומים ואח'

לפני בקשת הנתבעים לסגירת התיק מן הטעם שמילאו את כל התחייבויותיהם בהתאם להחלטת בית משפט מיום 28.11.17, זאת במסגרת תביעה קטנה שעניינה עסקה לרכישת כיור.

התביעה הוגשה על-ידי התובעת, הגב' עלמה מנוס, אשר רכשה את הכיור מן הנתבעים.

ביום 28.11.17 התקיים דיון במעמד הצדדים. לאחר שמיעת טענות הצדדים, נרשמה הצעת בית משפט לפיה התובעת תעביר תוך שבוע את הכיור לספק (צחורי ובניו), הכיור ייבדק על ידי הספק בנוכחות התובעת ובמידה שהכיור ימצא תקין, מתחייב הנתבעת להשיב לתובעת את סכום הרכישה בסך 2,100 ₪ בתוך 30 יום. עוד הוסכם כי במידה שהכיור לא ימצא תקין – תוגש לבית המשפט הודעה ותינתנה הנחיות מתאימות.

הצדדים שניהם הסכימו להצעת בית משפט (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 8 ו-11) וניתן תוקף של החלטה להסכמתם.

בהמשך לאמור, הגישה התובעת ביום 10.12.17 תעודת החזרה של הכיור לחברת צחורי.

ביום 20.12.17 הודיעו הנתבעים כי "ימלא אחר הצעת בית משפט שקיבלה תוקף של פסק דין וישלח שיק לנתבעת במסגרת הימים כפי שנקבע בהחלטה". ואולם, מספר ימים לאחר מכן, ביום 24.12.17, הוגשה מטעם הנתבעים בקשה נוספת, לביזיון בית משפט. במסגרת בקשה זו נטען כי התובעת לא החזירה את כל הציוד בהתאם להתחייבותה (לא הוחזרו צינורות הוינטילים עם הכיור) וכי אי החזרתם גורמת לנתבעים להפסד של מאות שקלים.

ביום 22.1.18 הגישה התובעת הודעה לפיה ביום תביעתו של הנתבע קנטרנית ומיותרת, והודיעה כי ביום 25.12.17, החזירה לנהג שלומי את הציוד הנותר.

ביום 2.3.18 ניתנה החלטת בית משפט לפיה מעיון בבקשות הצדדים לא ניתן להבין מה המחלוקות שנותרו, אם בכלל ונקבע מועד דיון.

ביום 15.4.18 הוגשה בקשת הנתבעים לדחיית מועד הדיון.