ת"ק 29506-03-14

התובעת רכשה מן הנתבע שש דלתות פנים לביתה, וכן שירותי הובלה והתקנה.

התובעת עתרה לחייב את הנתבע להשיב לה את התמורה ששילמה, במלואה, היות ולטענתה הדלתות שסופקו לה הן באיכות ירודה ובעלות פגמים וכי ההתקנה של הדלתות שבוצעה ע"י הנתבע הייתה רשלנית ולקויה.

סה"כ עתרה התובעת לחייב את הנתבע, לשלם לה סך 7,500 ₪.

מנגד, הכחיש הנתבע כי נפלו ליקויים כלשהם בדלתות או בהרכבתן וטען כי הדלתות סופקו והותקנו לשביעות רצונה של התובעת. כן, נטען כי ככל שישנם פגמים בדלתות הרי שאלו מקורם בעבודות שיפוץ וצבע שבוצעו ע"י התובעת או מי מטעמה.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובעת, נציג הנתבע (בעלים במשותף) וכן המתקין שביצע את העבודה.

בעדותה, טענה התובעת כי כבר לאחר ההתקנה הבחינה בפגמים. לטענתה, כאשר יצרה קשר עם הגורמים הרלוונטיים בנתבע, אלו התנערו ולבסוף בוצע תיקון מינורי בלבד אשר לא טיפל בליקויים האמיתיים. התובעת טענה, כי הדלתות אינן נסגרות עד הסוף, כי יש מרחק בין הדלת למשקוף, וכן סיפרה כי באחד המקרים ננעל בנה, בן השבע, בחדרו למשך שעתיים וחצי, עד אשר הוזמן פורץ מנעולים וחילצו.

נציג הנתבע, חזר בעדותו כי התובעת אישרה לאחר ההתקנה כי זו בוצעה לשביעות רצונה ואף שילמה את יתרת התמורה, כן טען שאין זה סביר שעל פגמים מן הסוג הנטען תלין התובעת רק בחלוף שלושה חודשים ממועד ההתקנה (מועד הגשת התביעה). נציג הנתבעת מסר, כי המתקין הינו שכיר של הנתבע וכי ביצע תיקונים שנדרשו ואשר היו קשורים עם ההתקנה, אולם היו ליקויים נוספים שמקורם אינם בהתקנת הדלתות, אלא נגרמו ע"י גורם אחר לאחר מכן.

המתקין, מיכאל קולשוב, העיד גם כן בפני, אולם מעדותו ומעימותו עם התמונות שצולמו ע"י התובעת, לא ניתן היה להבין אילו מן הליקויים ייחס העד לעבודה ואילו לא.

בנסיבות האמורות ולאחר שנוהל דיון לפרוטוקול ומחוצה לו ומתוך ניסיונותיו של ביהמ"ש להביא את הצדדים לידי פשרה, הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר ידרש ליתן חוות דעתו בשאלת קיומם של ליקויים בדלתות ועלות תיקונם.