ת"ק 29501-01-14 אטי נ' טאוב ואח'

עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.10.13.

לטענת התובעת, בעת שנסעה בחניון תת קרקעי לכיוון היציאה ממנו, חשה חבטה בצדו שמאלי של רכבה. התובעת טענה, כי רכב הנתבעת 1, אשר נסע בניגוד לכיוון התנועה, חלף על פני רכבה וגרם לתאונה. התובעת עתרה לחייב את הנתבעים לפצותה בגין עלות תיקון הרכב, 3680 ₪, שכ"ט שמאי 600 ₪ וכן בגין ירידת ערך עפ"י חוות דעת השמאי, בסך 1829.88 ₪.

הנתבעים הגישו כתב הגנה, במסגרתו טענו כי רכב הנתבעת 1 עמד, אחרון בשיירת כלי רכב בחניון, בעוד שרכב התובעת חלף על פניו בנסיעה והשתפשף בתנועה על חלקו האחורי השמאלי של רכב הנתבעת 1. הנתבעים הכחישו את הנזקים הנטענים, בפרט את הנזק בגין ירידת ערך, ועמדו על זימונו של השמאי לעדות.

במסגרת הדיון, העידו בפני התובעת ונהגת רכב הנתבעת 1, אודות נסיבות התאונה.

התובעת חזרה, תחילה, על גרסתה בפני והוסיפה כי המפגש בין שני כלי הרכב היה בעיקול. עוד טענה, כי רכב הנתבעת 1 פגע ברכבה, עם חלקו השמאלי הקדמי, וכי לא ראתה את הנזק לרכב הנתבעת 1, הואיל והוסע מן המקום מיד לאחר התאונה. עוד מסרה, כי הבחינה ברכב הנתבעת 1 רק לאחר שחשה בחבטה ברכבה. התובעת הדגישה בעדותה את העובדה שרכב הנתבעת 1 נסע בניגוד לכיוון התנועה והציגה תמונות של מקום התרחשות התאונה ובו שלט המבהיר כי אין כניסה בכיוון בו נסע. עם זאת, בחקירתה הנגדית, נסוגה מעט מגרסתה, כאשר עומתה עם מיקום הנזקים ברכב הנתבעת 1, כאשר נשאלה "מי פגע במי?" השיבה התובעת "לדעתי היא פגעה בי", וכאשר נשאלה "הרכב שלה עמד בטור רכבים ואת התקדמת לכיוון היציאה", השיבה "אני לא יודעת. היא לא הייתה צריכה להיות שם". (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 13-17).

גב' ליאת טאוב, נהגת רכב הנתבעת 1, העידה בפני, ומסרה כי עמדה בשיירת כלי רכב והמתינה לחניה שתתפנה. כב' טאוב מסרה כי הייתה בעצירה מלאה. לפתע, חשה שפשוף ברכב וכאשר בדקה במה מדובר, הבחינה ברכב התובעת צמוד לרכבה. התובעת חזרה בנסיעה לאחור, ובכך הוסיפה שפשוף נוסף לשני כלי הרכב. לשאלת ביהמ"ש, השיבה גב' טאוב, כי לא הבחינה שנסעה בניגוד לכיוון התנועה, הואיל ונסעה אחרי כלי רכב אחרים, וכן השיבה כי רכב התובעת היה בכיוון היציאה, שממוקמת מספר מטרים ממקום התרחשות התאונה.