ראסד נ' פריאניקוב

לפני תביעה כספית, שעניינה תאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 21.09.2016.

לטענת התובע, בעוד רכבו חונה בצד ימין של הדרך ברחוב הר הצופים ברחובות ביקשה אשתו לחגור את בתם במושב האחורי השמאלי של הרכב, ולפיכך עמדה כשהיא רכונה אל פנים הרכב וכשהדלת השמאלית האחורית פתוחה למחצה. לפתע, סטה רכב הנתבע סטה מנתיבו ופגע בדלת הרכב הפתוחה.

בגין האמור, עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי בגין 1,258 ₪ בגין – השתתפות עצמית 616 ₪, כינון פוליסה 142 ₪, הוצאות משפט, ריבית הצמדה ועוגמת נפש 500 ₪.

מנגד, טען הנתבע בכתב ההגנה, כי בעת שנסע בנתיבו במהירות המותרת פתחה לפתע נהגת התובע את הדלת השמאלית האחורית, לעבר נתיב הנסיעה של הנתבע ופגעה במראה השמאלית של רכבו, זאת לאחר שחלקו הקדמי של רכב הנתבע חלף על פני רכב הנתבע. עם זאת, בעדותו בבית המשפט מסר הנתבע, כי קודם לתאונה, הבחין בדלת רכב התובע פתוחה למחצה ובנהגת הרכב, כשהיא עומדת על הכביש, אולם, כאשר החל לחלוף על פני הרכב נפתחה הדלת עוד יותר ובכך התרחשה התאונה.

דיון והכרעה :

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהובאו בפניי, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל באופן חלקי, וכי יש לייחס לנהגת רכב התובע רשלנות תורמת בשיעור של 30%.

ואלו נימוקיי:

מן העדויות עולה, כי אין חולק שדלת רכב התובע הייתה פתוחה למחצה אל עבר נתיב הנסיעה, עובר להתרחשות התאונה.

יצוין, כי גם אופיו של הנזק לרכב התובע עולה בקנה אחד עם האמור, שכן ניתן לראות מתמונות השמאי שבדלת האחורית השמאלית של הרכב, נוצר כיפוף כלפי חוץ המתיישב עם פגיעה של רכב חולף בדלת פתוחה ופחות עם דלת שנפתחת בפתאומיות.

אם כן, רכב הנתבע פגע בדלת רכב התובע בעודה פתוחה. יצוין, כי מעדותו של הנתבע, אף עולה כי הוא הבחין הן בדלת הפתוחה והן בנהגת העומדת על הכביש רכונה אל פנים הרכב, עובר לתאונה.