אבו מעמר נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

1. הנתבעת מעניקה שירותי פרסום לעסקים בכך שמי שמצטרף לשירות תמורת תשלום חודשי שמוגדר מראש, זכאי שבעת שנערך חיפוש באינטרנט לגבי עסקים מהסוג שמזמין הפרסום נמנה עליו, אזי יעלה השם של עסקו בדפים הראשונים של תוצאות החיפוש (להלן: שירותי הפרסום).

2. התובע טען שסיכם עם הנתבעת על קבלת שירותי פרסום. הסיכום נערך טלפונית עם נציגה של הנתבעת. כמו כן, לטענתו, סוכם שישלם תשלום חודשי בסך של 151 ₪ לתקופת ניסיון של חודשיים בלבד. לטענתו, בפועל החיוב החודשי מחשבונו היה של 459 ₪ לכל חודש על פני תקופה של 12 חודשים. מכאן התביעה לחייב את הנתבעת להחזיר את החיובים שנגבו שלא כדין.

3. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה תמליל של שיחת הטלפון המוקלטת שהתנהלה בין התובע לבין נציגת הנתבעת בעת הזמנת שירותי הפרסום וממנה עולה תמונה שונה לחלוטין מזו שתוארה בכתב התביעה.

4.מהתמליל עולה שמדובר בסיכום למתן שירותי פרסום לתקופה של שנה עם מספר תחנות יציאה במהלך השנה. כמו כן, מהתמליל עולה גם שסוכם על תשלום חודשי בסך של 285 ₪ בתוספת מע"מ. מבדיקת החשבוניות שצורפו לכתב התביעה עולה שאכן מדובר בחיוב בסך של 285 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת גם הבהירה שלא הייתה כל פנייה מטעם התובע לביטול השירות בתחנות היציאה שנקבעו. יש לציין שהתובע לא הביא ראיה לסתור את טענת הנתבעת שלא נעשתה פנייה על ידו לביטול שירותי הפרסום בתחנות היציאה.

5. יתר על כן, במעמד הדיון התובע ציין כי במהלך כל השנה שבמהלכה חויב חשבונו בתשלומים חודשיים על ידי הנתבעת, פנו אליו לקוחות בודדים בלבד שהגיעו אליו דרך שירותי הפרסום ולכן מדובר בעסקה בלתי משתלמת.

6. לא התרשמתי שהתובע הוטעה בדרך כלשהיא ולמעשה מדובר בשירותי פרסום שניתנו בהסכמתו המלאה של התובע. בנוסף, הטרוניה של התובע כלפי הנתבעת מבוססת על טענה של העדר כדאיות העסקה, והכל לאחר מעשה ולאחר תום שנה מקבלת השירות. כידוע, כדאיות העסקה לא יכולה להוות נימוק לבטלותו של חוזה.

7. לפיכך, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

8.כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.