בם נ' זייפר בע"מ

זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונה שהתרחשה ביום 12.04.2017 שבה רכב התובע ניזוק על ידי שער אוטומטי במתחם הנתבעת.

הנתבעת לקחה אחריות לאירוע ולכן הדיון בפניי התמקד בגובה הנזקים של התובע.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1. הוצאות שמאות- 720 ₪.

2. הוצאות תיקון רכב- 2,340 ₪.

סה"כ- 3,042 ₪.

גרסת התובע היא, בעת האירוע נציג הנתבעת אכן הציע שייקח את הרכב לפחח של הנתבעת ויתוקן שם, אולם התברר שהפחח לא היה זמין. לפיכך, התובע פנה לשמאי, מר' שרון ליבל, אשר ערך שמאות בסוף יום האירוע. הרכב הועבר למוסך של מר שלמה פרץ לצורך תיקון אשר בוצע עד יום 14.4.2017, כלומר יומיים לאחר האירוע.

עמדת הנתבעת כפי שבאה לידי ביטוי בכתב ההגנה, היא שהתובע ניצל את ההזדמנות לשפץ את הרכב שלו ולטפל בנזקים שכלל לא נגרמו בתאונה. כמו כן, מלינה הנתבעת על כך שלפי הערכת נציג הנתבעת שראה את הרכב באותו היום, ניתן היה לתקן את הרכב תמורת 400 ₪. יתרה מכך: נציג הנתבעת, מר' יהונתן קצף, טען שהתובע מיהר לטפל בנזק לרכבו, סירב להעביר את הרכב לפחח הנתבעת, וביצע את התיקון בטרם השמאי או נציג הנתבעת הספיק לבדוק את הרכב ו\או לעיין בדו"ח השמאי. כמו כן, יש לציין שבכתב ההגנה מספר רב של טענות שלפיהן קיימות סתירות מהותיות לכאורה בראיות התובע אשר צורפו לכתב התביעה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. אין מחלוקת לגבי האירוע והאחריות הנתבעת לנזק שנגרם לרכב התובע.