ת"ק 29106-09-14 כהן נ' כהן שור

לפניי תביעה שבבסיסה הסכם מיום 20/07/14, לשיפוץ חנות התובעת (להלן: "ההסכם").

1. אליבא דתובעת, במסגרת ההסכם התחייב הנתבע להשלים את העבודות עליהן סוכם בתוך 10 ימי עבודה. בפועל, העבודה לא התקדמה בקצב המובטח והנתבע אף הוסיף ודרש תשלום מעבר למוסכם. לנוכח האמור הודיעה התובעת לנתבע ביום 27/07/14 על ביטול ההסכם, וביקשה שישלים את עבודות הריצוף וישיב לה את תמורת העבודות שלא בוצעו. הנתבע הסכים להשיב לתובעת סך 500 ₪ בלבד, כאשר אף את האמור לא שילם.

    

   התובעת עתרה לפיצוי ע"ס 5,500 ₪, בהתאם לרכיבים שלהלן:

   1. 400 ₪ ששולמו ביתר, מעבר לסך 5,600 ₪ עליהם סוכם.

   2. 1,500 ₪ בעבור יישור השטח הסלעי בחלק שלא רוצף, הסכום אותו נטען ששילמה התובעת לביצוע הנדרש.

   3. 1,000 ₪ בגין השלמת הריצוף.

   4. 2,600 ₪ לנוכח אובדן דמי שכירות בגין האיחור בהשלמת העבודות.

       

2. גרסת הנתבע שונה. לטענתו הצעת המחיר שמסר לתובעת הייתה לביצוע עבודה בתמורה לסך 18,640 ₪, כאשר סך 5,600 ₪ מהווים אך את רכיב הריצוף בהצעת המחיר. התובעת היא שלא עמדה בהסכם ולא שילמה לתובע את שהתחייבה. למרות האמור ולמרות שהנתבע ביצע את שנדרש ועמד בלוחות הזמנים, הודיעה התובעת ביום 27/07/14 על ביטול ההסכם. הנתבע הבהיר לתובעת שעבודות המסגרות הסתיימו ויש אך להרכיב את הדלתות והמשקוף, אך לשווא. למחרת היום הגיעה התובעת לבית אמו של הנתבע ודרשה השלמת הריצוף. לאחר הפצרות של התובעת, הגיע הנתבע ביום 04/08/14 לביצוע ההשלמות, אך מכריה של התובעת שהגיעו אף הם למקום, טענו שהמרצפות פגומות ומנעו השלמת העבודה.

   כנטען בכתב ההגנה, התובעת ביטלה את ההסכם למרות שלרשות הנתבע עמדו עוד מספר ימים להשלמת הנדרש.