ת"ק 29076-03-16 בנבניסטי ואח' נ' אביטן ואח'

 התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעים ע"ס של 6,000 ₪.

בכתב התביעה טען התובע כי הזמין מהנתבעים חלונות ותריסים , שילם עבור העבודה ולא קיבל דבר. התובע טען לנזק רפואי שנגרם לו וכן לנזק לשעון ולטלפון סלולרי. כמו כן צורף אישור על הגשת תלונה בגין תקיפה נגד הנתבע.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובע שילם לנתבע סך של 1,100 ₪ עבור ההזמנה, שבסה"כ הייתה 2,200 ₪. לאחר שהסתיימה העבודה ועקב חששו של הנתבע כי התובע דרש מהתובע לשלם לו את מלוא התשלום, או להפקידו אצל צד ג' והיות והתובע סרב לכך, לא הותקנה העבודה בביתו של התובע והיא מוכנה אצל הנתבע.

בעת הדיון שהתנהל במעמד הצדדים ביום 12/12/16, טען התובע כי שילם לנתבע סך של 2,600 ₪ וצרף קבלת ואישורים בכתב עליהם חתימת הנתבע. הנתבע מצדו, לא המציא כל ראיה התומכת בטענתו כי התובע שילם לו 1,100 ₪ בלבד.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתב הטענות, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

1. לאור המסמכים אותם צרף התובע ובהעדר ראיה הסותרת את הקבלה שהנפיק הנתבע בעצמו והסותרת את המסמך עליו חתום הנתבע, למרות שלא הייתה מניעה להמציא תיעוד על התשלום הנכון ששילם התובע, לשיטתו של הנתבע, הנני מקבלת את טענתו של התובע כי שילם לנתבע 2,600 ₪.

2. אינני מקבלת את הסבריו של הנתבע בדבר אי התקנת העבודה בביתו של התובע. הנתבע העיד כי בעבר ביצע עבודות אצל התובע וקיבל את מלוא כספו (עמוד 1 שורה 22) וגם את מחצית מהתשלום עצמו קיבל מהתובע , עוד קודם לביצוע העבודה. בנסיבות אלו לא ברור חששו של הנתבע כי התובע לא ישלם עבור העבודה ולכן לא היה מקום לדרוש מהתובע כי יפקיד אצל צד ג' את מלוא התמורה או ישלמה לנתבע, עוד בטרם ביצע את העבודה.

3. מנגד, התובע הגיש תביעה ע"ס של 6,000 ₪ ולא יכול היה להסביר כיצד הגיע לסכום זה.

4. התובע טען להוצאה עבור קלקול מכשיר הטלפון שלו עקב תקיפתו של הנתבע, הוצגה קבלה בדיון ע"ס של 400 ₪, ממועד מאוחר כשבועיים לאותה תקיפה נטענת (כך על פי התלונה למשטרה) . בנוסף, לא צורף כל פירוט כיצד ארעה התקלה במכשיר על מנת שניתן יהיה ללמוד בדבר הקשר בין התקיפה הנטענת לתקלה ולכן לא ניתן לאשר הוצאה זו.

התובע גם טען כי מסר לנתבע תריסים אותם לא קיבל חזרה, וביקש לחייב את הנתבע בעלות כספית עבור התריסים , לצורך הכנת תריסים חדשים. התובע הגיש תביעתו בחודש מרץ 2016 ועד היום לא צורפה הצעת המחיר כלשהי ממנה ניתן ללמוד בדבר שווי התריסים, שכבר היה ידוע בעת הגשת התביעה, כי נמצאים הם אצל הנתבע ולא הוחזרו לתובע. הנתבע הודה כי התריסים נמצאים אצלו והציע לתובע לקבלם, אולם התובע סרב לכך היות וכבר הזמין תריסים חדשים (לא צורף אישור על כך). היות ואין מחלוקת כי התריסים נמצאים אצל הנתבע ולאור פרק הזמן הרב שחלף מאז ההתקשרות בין הצדדים ועד היום, תקופה בה לא בוצעה העבודה אצל התובע, מצאתי מקום לפצות את התובע בסך של 500 ₪ בגין התריסים.