ת"ק 2889-05-16 דיין נ' ביפר תקשורת ישראל בע"מ

1.התובע הינו הבעלים של עסק. בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה היתה בעסקו מערכת אזעקה (להלן: "מערכת האזעקה"). מערכת האזעקה היתה מחוברת, בין היתר, גם למכשיר הטלפון הסלולארי שלו (להלן: "המכשיר הסלולארי").

2.בחודש פברואר 2007 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם מסוג VOICE TO SMS (להלן: "ההסכם"), במסגרתו התחייבה הנתבעת לקבל עבור התובע, באמצעות מוקד אנושי, שיחות למכשיר הסלולארי באותם מקרים בהם התובע לא עונה מכל סיבה שהיא ולהעביר לו, בהודעות SMS, את תוכן ההודעות שמתקבלות עבורו. זאת תמורת תשלום חודשי בסך 92 ₪ עבור חבילה של 100 הודעות (להלן: "החבילה") + חיוב בסך 90 אגורות בגין כל הודעה נוספת, שמעל ל- 100 הודעות לחודש.

3.לטענת התובע, בשל תקלה במערכת האזעקה שבעסקו, מערכת האזעקה היתה מתקשרת למכשיר הסלולארי באופן אוטומטי, ללא כל הצדקה. לכן בתחילת שנת 2014 הוא חסם את המכשיר הסלולארי לקבלת שיחות ממערכת האזעקה.

עוד נטען ע"י התובע, כי בחודש ינואר 2016 קיבל מהנתבעת חשבונית חיוב על סך 3,395 ₪ (חשבנית מספר 1308446) ואז התגלה לו לראשונה כי הנתבעת מחייבת אותו על שיחות שמתקבלות אצלה ממערכת האזעקה, זאת למרות שבעת ההתקשרות עם הנתבעת נאמר לו כי הנתבעת מחייבת אותו רק בגין הודעות ששולחים אנשים (להבדיל מהודעות שמתקבלות ממערכות אוטומטיות, כמו מערכת האזעקה).

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפני, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 10,600 ₪ שזה הסכום בו חויב, לטענתו, עבור "הודעות" שהתקבלו ממערכת האזעקה בתקופה ינואר 2014 עד פברואר 2016.

4.לטענת הנתבעת, בעת התקשרות התובע עמה לקבלת השירות אותו היא מספקת עפ"י ההסכם, הוסבר לו כי השירות "... כולל מתן מענה במוקד ולשליחת הודעה לכל שיחה המתקבלת במוקד, ללא אבחנה בין מקור אנושי או מערכת אוטומטית" וכי היא "... כלל אינה יכולה לדעת מי הגורם המתקשר למוקד".

עוד נטען ע"י הנתבעת, כי השירות בגינו חויב התובע סופק לו במלואו וכי "השיחות המטרידות" (של מערכת האזעקה) הופנו על ידי התובע אל הנתבעת בכוונה ".. מתוך כוונה שהתובע לא יוטרד בעצמו" ו"... אין כל הגיון וסבירות ששירות שניתן לא יישא חיוב".

עוד נטען ע"י הנתבעת כי אין "... כל בסיס חישובי וראייתי..." לסכום אותו תובע התובע.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט.