עבוד נ' קובטי ואח'

התובע שעדותו בפניי הייתה מהימנה עד מאוד, הינו עורך דין במקצועו ונתן שירותי עריכת דין לנתבעים.

התובע מפרט את השירותים המשפטיים שנתן לנתבעים, כאשר בין הצדדים לא נחתמו הסכמים באשר לשכר הטרחה.

התובע מפרט את השירותים המשפטיים שנתן לנתבעים, במקצתם הוסכם בין הצדדים בעל פה על שכר הטרחה, ובמקצתם לא הוסכם על שכר הטרחה והתובע מבקש לקבל בעבורם שכר טרחה ראוי בהתאם להיקף העבודה שהשקיע.

התובע מבקש לחייב את נתבע 1 לשלם לו סך של 26,000 ₪, ומבקש לחייב את נתבעת 2 לשלם לו סך של 10,000 ₪.

הנתבע טען בשם שני הנתבעים, שמעולם לא סוכם בין הנתבעים לבין התובע על גובה שכר הטרחה בעניינים בהם טיפל עבורם התובע.

הוא מאשר את דברי התובע, שמאחר ובין הצדדים נרקמו קשרי אמון מיוחדים, כאשר התובע עובד במשרד עורכי דין של אחיו של הנתבע, לא סיכמו ביניהם הצדדים את שאלת שכר הטרחה.

הנתבעים מעלים טענות שונות באשר לטיב השירותים המשפטיים שקיבלו מהתובע.

בדיון עצמו התרשמתי כאמור לעיל, לטובה ממהימנותו של התובע, ואני מקבל את כל טענותיו במישור העובדתי, על כך שהשקיע עבודה רבה בטיפול בענייניהם המשפטיים של הנתבעים .

אני מקבל את טענותיו של התובע באשר לסכומי הכסף המגיעים לו מהנתבעים, כאשר נתבע 1 אישר, שגם בעניינים אחרים בהם קיבל שרות משפטי מהתובע, לא סוכם בין הצדדים מראש על שכר הטרחה, ועדיין שילמו הנתבעים שכר טרחה בגין אותם שירותים.