ת"ק 28522-12-14 סמפסון נ' ביטון

1.תביעה קטנה ע"ס 12,336 ₪, בגין נזק לרכב התובעת בסך 8,869 ₪ בצירוף שכ"ט שמאי בסך 830 ₪.

תמצית טענות התובעת הינה כי ביום 11.6.14 לאחר שביצעה פניה ימינה עצרה לפני מעבר חציה המצוי מיד לאחר הפניה על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות, ובעת שהיתה בעצירה מוחלטת רכב הנהוג ע"י הנתבע הגיע מאחוריה ופגע בה.

תמצית טענות הנתבע הינה כי נהג מאחורי התובעת והבחין בתובעת כשהיא עוצרת על גבי מעבר החציה עצמו. מאחר והולכי רגל החלו לחצות החלה התובעת נוסעת אחורנית בכדי לפנות את המעבר והתנגשה ברכב הנתבע.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ולאחר ששמעתי עדותם ועדות העדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להעדיף דווקא את גרסתה של התובעת ובנסיבות אלה, משנמצאו המאזניים מעויינות, הרי שהתובעת עליה נטל ההוכחה לא הרימה את הנטל להוכחת תביעתה.

המדובר למעשה בגרסה כנגד גרסה ובמצב דברים זה, מאחר שהנהגים המעידים הינם בעלי דין המעוניינים בתוצאות ההליך, לא ניתן להכריע על פי עדותם בלבד, אלא נדרשות ראיות חיצוניות לתמיכה בעדותם.

התובעת ניסתה אמנם להצביע על התנהגותו השקולה של הנתבע לאחר התאונה ואף על שיחה בה נתבקש למסור את פרטיו לסוכן הביטוח של התובעת, בה לא העלה טענה להעדר אחריותו, אולם לא מצאתי כי ניתן להישען אך על עניין זה ולהסיק ממנו על העדפת גרסה זו או אחרת. זאת, גם משום שהנתבע נתן הסבר מניח את הדעת לעניין זה שכן לעמדתו הוא אינו אדם המתרגש מעניין פעוט יחסית כגון זה, שכן לגרסתו ממילא המדובר היה במכה קלה (יוער, כי על פי תמונות רכב הנתבע שצולמו מיד לאחר התאונה ע"י בנה של התובעת, לא נגרם נזק לרכב הנתבע, וכפי שטען הנתבע).

מנגנון התרחשות התאונה אפשרי על פי שתי הגרסאות, ומועד מילוי טופס התאונה מטעם הנתבע הוסבר ע"י הנתבע בעובדה כי לרכבו לא נגרם נזק, הוא לא הגיש תביעה למבטחת ועל כן מילא את הטופס רק כשפנו אליו על מנת שיעשה כן לנוכח דרישה שנתקבלה מהתובעת.

אף הטענה לעצמת הפגיעה אינה יכולה להועיל לבירור המחלוקת שכן בחוות הדעת מטעם התובעת מציין השמאי כי לרכב נזק קודם בעבר, באותו מוקד (אחורי), שטיבו לא הוברר. השמאי מציין כי מסיבה זו לא ניתן לקבוע ירידת ערך.

כנגד טענות התובעת, העיד בפני עד מטעם הנתבע, שהינו אחיינו.

העד, מר שי הררי, אימת בעדותו את גרסת הנתבע ועדותו לא נסתרה.