ת"ק 2852-02-16 בן עמי נ' גו 443 בע"מ

לפני תביעה לתשלום פיצויים בסך של 6,000 ₪ לתובע בגין משלוח תכתובת דוא"ל על ידי הנתבעת לתובע, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, המכונה: "חוק התקשורת" ו/או "'חוק הספאם".

שלשום, ביום 27/07/16 התקיים לפני דיון בתביעה דנן בו העידו התובע ומנהל הנתבעת מר בני פרץ. עקב שביתת הקלדניות הוקלד פרוטוקול הדיון על ידי בית המשפט. למרבה הצער, נפלו בפרוטוקול מס' שגיאות כתיב קלות שאין בהן כדי לשנות ממשמעות הדברים. מטעמי יעילות, בציטוטים שיופיעו בפסק הדין להלן כבר תוקנו שגיאות הכתיב. כל ההדגשות בציטוטים מהפרוטוקול אינן מופיעות במקור.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בין התאריכים 18/09/11 ו-12/09/12 שיגרה הנתבעת לתובע בדוא"ל הודעות פרסומת. הצדדים חלוקים בין היתר בשאלות האם התובע נתן הסכמתו למשלוח דברי הפרסומת והאם ביקש התובע להסירו מקבלת הפרסומים מהנתבעת.

אין ספק כי ההודעות שנשלחו את התובע הן הודעות פרסומת והנתבעת לא הכחישה זאת. סע' 30א לחוק מגדיר דבר פרסומת כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". בדברי ההסבר להצעת החוק משנת 2005 הטעימו מנסחיה שני יסודות למונח דבר פרסומת: מידע המופץ לקבוצה גדולה של נמנעים; ומטרתו "לעודד הוצאת כספים בכל דרך" (הצעת חוק הממשלה 182, 20.6.05, בעמ' 886).

סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת קובע כדלקמן:

"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת..."

 סעיף 30א (ג) לחוק מפרט את החריגים בהתקיימם רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטית או בדרך אחרת המפורטת בסעיף 30א' (ב), גם ללא הסכמה מפורשת של הנמען :

"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור

באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

  (1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות,

 או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי

הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת

הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);