ת"ק 28519-10-15 אזולאי ביאלקה נ' דידיאר ואח'

1. בפניי הודעה מטעם התובעת בעניין המצאת כתב התביעה לנתבעים ובקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

עסקינן בתביעה כספית בסך 13,350 ₪ בגין אי תשלום שכר טרחה אותו התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת בעבור ייצוגם בהסכם מכר.

2. אשר להמצאת כתב התביעה, הודיעה התובעת כי הגם וכתב התביעה אמור להימסר לנתבעים ע"י בית המשפט, היא ביצעה מסירה בעצמה. פעם אחת ביום 18.10.2015 באמצעות הדואר האלקטרוני של הנתבעים ובדואר רשום, ופעם נוספת ביום 21.10.2015 באמצעות באת כוחם באמצעות מסירה בדואר האלקטרוני של עו"ד אטל אשר מייצגת את הנתבעים בעניין מכירת דירה. להודעתה צרפה התובעת העתק מאישור משלוח כתב התביעה בדואר האלקטרוני של הנתבעים וכן של באת כוחם, העתק מיפוי הכוח של הנתבעים לעו"ד אטל, והעתק התכתבות בין התובעת לעו"ד אטל.

3. לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו, לרבות: בהתכתבות בין התובעת לעו"ד אטל בדבר משלוח כתב התביעה; בייפוי הכח שצורף המלמד כי עו"ד אטל מייצגת את הנתבעים (ייפוי הכח חתום ע"י הנתבעת 2 מיום 21.7.2015) וכן בתשובת עו"ד אטל מיום 28.10.2015, לפיו היא אינה מייצגת אותם במסגרת התביעה דנן. מצאתי כי כתב התביעה הומצא לנתבעים כדין ותשובת עו"ד אטל על פיה אין בהמצאה שבוצעה כדי להוות המצאה כדין לנתבעים – אין בה דבר.

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (ר' תקנה 477) והפסיקה הנוהגת בעניין זה, המצאה לבעל דין באמצעות בא כוחו, הגם שאינו מייצגו באותו עניין במסגרתו מבוצעת ההמצאה – הינה המצאה כדין. ראו למשל קביעתו של בית המשפט העליון בע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרדז קדם, פ"ד לח (4) 309, בעמ' 314:

"מסירה לעורך-דין היא מסירה מספקת על-פי תקנה 439מתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, שהיתה אז בתוקף (ראה כיום תקנה 477לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). תקנה זו מורה, כי "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אבל אם יש לו מורשה לקבל כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה, או עורך-דין, דיה ההמצאה למורשה או לעורך הדין או למתמחה שלו או הנחה במשרדו וכוחה יפה לכל דבר כאילו הומצאה לבעל הדין גופו, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת".

לגבי מורשה, דורשת התקנה הנ"ל, שהוא יהא "מורשה לקבל כתבי בידין", אך אינה דורשת, שיהא רשאי גם לייצג את מרשהו בבית המשפט. די בכך שכמורשה לקבלת כתבי-בי-דין חזקה עליו שיעביר את הידיעה למרשו (ע"א 403/64 [1]). לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו." 

וכן כידוע, "כל תכליתה של הזמנה היא להביא לידיעת הצד את קיומה. אין תכליתה, שהכתב עצמו דווקא יימסר לידי הנמען (ע"א 362/66 [2], בעמ' 224)" (שם בעמ' 315). במקרה שלפניי, עיון בהתכתבות שבוצעה במייל בין הצדדים (עם באת כוחם של הנתבעים) מלמדת באופן וודאי כי הנתבעים מודעים ויודעים אודות ההליך, הגם שלא נמסר להם באופן אישי – פיזי. מכאן כי יש בידי לקבוע כי האמור הומצא לכל המאוחר כבר ביום 28.10.2015 (בהתאם לתשובת עו"ד אטל במייל).

4. משהוצאה להם ההזמנה לדין ולא הוגש כתב הגנה וגם לא הוגשה כל בקשה אחרת, התובעת זכאית כי יינתן לטובתה פסק דין על ייסוד האמור בכתב התביעה.