ת"ק 28413-04-15 שמעון נ' לביטוח ואח'

בפני בקשה מיום 21/1/16 לביטול פסק דין שניתן ביום 5/1/16 בהיעדר המבקש/התובע . על פי נימוקי הבקשה, המבקש לא התייצב לדיון בשל מחלה וזאת על אף שלא צורף לבקשתו אישור מחלה.

בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעים אשר עד למועד כתיבת שורות אלו, לא הגישו את תגובתן.

בהחלטה באם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, שומה על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחמת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט. במקרה דנן לא הובאה בפני עילת ביטול מחובת הצדק, שכן המבקש ידע על הדיון ולא התייצב אליו.

בהחלטה על ביטול פסק דין שניתן בהיעדר צד, מכוח שיקול הדעת הכללי של בית המשפט, יש לבחון מחד גיסא את הסיבה לאי ההתייצבות, ומאידך גיסא את סיכויי הצלחת המבקש אם יבוטל פסק הדין. יצויין כי הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה נקיטת רוחב לב, על מנת לאפשר את בירור התובענה לגופה.

באשר לעילת ההיעדרות, התובע/המבקש לא מבסס כלל את טענתו בדבר מחלה ולא צירף כל אסמכתא ואף לא אישור מחלה. ככול שאכן מדובר היה במחלה אשר הצדיקה את היעדרותו מצופה היה מהתובע כי ייגש לרופא וימציא אישור מחלה ולחילופין יגיש בקשה לדחיית מועד הדיון מבעוד מאוד ולכל המאוחר ביום הדיון.

יודגש כי בדרך כלל בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד מוגשת ע"י נתבע שלא התייצב. בנסיבות אלה, קיימת חשיבות למתן יומו של הנתבע בבית המשפט, זכות שתישלל ממנו אם פסק הדין לא יבוטל. בענייננו, כאשר התובע הוא זה שלא התייצב לדיון, המצב הוא קל יותר. אם בית המשפט מוסמך להורות על ביטול פסק הדין שדחה את התביעה, מקל וחומר שמוסמך הוא לנקוט בדרך חלופית, של מחיקת התביעה במקום דחייתה, באופן שמצד אחד יקשה על התובע שלא התייצב לדיון, ומצד שני לא יסגור את הדלת בפני תביעה חדשה, אם ימצא התובע לנכון להגישה.

אשר על כן, מתוך איזון כלל הנתונים דלעיל – העדר התייצבות של התובע ללא הצדקה של ממש, הוצאות שנגרמו למשיבים ועוד – אני מחליטה לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין מיום 45/1/16 אולם לשנות את פסק הדין כך שבמקום דחיית התביעה, יקבע פסק הדין רק מחיקת התביעה, על כל המשתמע מכך.

ההוצאות שנקבעו בפסק הדין יעמדו בעינן.