לבון ואח' נ' מ.פ. נירים טכנולוגית בניה מתקדמת בע"מ

בבקשה להעברת הדיון בתביעה לבימ"ש השלום

רקע

1.לפניי תביעה עיקרית ותביעה שכנגד שעניינן הסכם לבנייה, השלמה והגדלה של 15 מרפסות שנכרת ביום 29/01/16 בין דיירי הבית המשותף ברחוב כרמים 27 בנס ציונה ובכללם התובעים לבין הנתבעת, חברה קבלנית לביצוע עבודות בנייה.

2.בתביעה העיקרית מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם סך של 33,400 ₪ כפיצוי מוסכם בגין האיחור בהשלמת העבודה במרפסת דירתם. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו הכחישה את טענת התובעים. לדבריה, העבודה הושלמה על ידה במועד המוסכם וככל שהיו עיכובים כלשהם בהשלמת העבודה, הדבר אינו נובע מאחריותה של הנתבעת. כמו כן, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד על סך של 9,296 ₪ בעילה של הפרת החוזה ועשיית עושר ולא במשפט.

נימוקי הבקשה דנן

3.ביום 08/04/18 הגישה הנתבעת את הבקשה דנן להעברת הדיון בתביעה לבימ"ש השלום שכן לטענתה, התביעה איננה מתאימה לדיון במסגרת בימ"ש לתביעות קטנות.

הנתבעת מנמקת את בקשתה בנימוקים שונים: המדובר בתביעה המעלה סוגיות מורכבות, מועד השלמת הפרויקט ותחילת תקופת הבדק. טענות אלו דורשות בירור עובדתי בטרם תינתן הכרעה שיפוטית לגופו של עניין. כמו כן, לצורך הכרעה בתביעה, יידרש בימ"ש לשמוע את הצדדים ולדון בראיות תוך מתן משקל למסמכים השונים המוצגים לפניו ובחינת פרשנות הצדדים למסמכים אלו. ככל הנראה, יידרש בימ"ש לשמוע מס' עדים כגון: מפקח הבנייה מטעם הדיירים, עו"ד –הנאמן לכספי הפרויקט, מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת,

יועץ איטום כיוצ"ב. בנוסף להכרעה בתביעות דנן תהא השפעה על צדדים שלישיים שאינם בעלי דין בתביעה דנן, כגון : יתר דיירי הבניין ברחוב הכרמים 27 נס ציונה.

תגובת התובעים

4.התובעים מתנגדים לבקשה ומנמקים את עמדתם בין היתר בכך שבמסמכים המצויים בתיק בימ"ש יש את כל העובדות הנדרשות לצורך הכרעה על ידי בימ"ש לתביעות קטנות. אין צורך בעדים, לא בתביעה העיקרית ולא בתביעה שכנגד. הבקשה הוגשה כחודש ימים לפני מועד הדיון ו כ6 חודשים לאחר הגשת התביעה העיקרית. ניתן יהא להסתפק בדיון אחד בו יציגו הצדדים את עמדתם באופן אישי. הגשת התביעה שכנגד מלמדת על כך שהנתבעת –התובעת שכנגד סבורה כי בימ"ש לתביעות קטנות הינו הערכאה המתאימה לבירור המחלוקת בין הצדדים. הגשת בקשה זו מהווה ניצול לרעה של מנגנון שנועד לסייע לבימ"ש בלבד. התביעה העיקרית והתביעה שכנגד הן מאד מוגדרות ומצומצמות.

דיון והכרעה

5.בית משפט לתביעות קטנות שונה באופיו ומהותו מבית משפט השלום. לענייננו יפים דבריו של כב' השופט דב לוין ברע"א 696293 אריה סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מ"ח (3),177 (1994):

" ניתן לסכם ולומר כי מילות המפתח בכל הנוגע להליכי הדיון בתביעות קטנות הן מהירות, עלות נמוכה והיעדר פורמאליות. להשגת יעדים אלה היה המחוקק מוכן לסטות מכללי הדיון הרגילים ]...[ בעניין זה יודגש כי אופיים של ההליכים היו אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: אם כי הליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמאליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית שלשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן..." 

6. עיננו הרואות כי מוסד התביעות הקטנות נועד בראש ובראשונה לבירורן של תביעות צרכניות והדבר עולה אף עולה מלשון חוק בתי המשפט [נוסח משולב]התשמ"ד-1984. המפרטת את סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות.