זילבר נ' "כיד" ערוץ הקניות בע"מ

לפני תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבע, לשלם לו פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 1,000 ₪, בגין שליחת מסרון פרסומת אחד לטלפון הנייד שלו, שלא בהסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30 א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

הנתבעת טוענת כי ביום 30.7.2014 רכש התובע, מוצר באמצעות אתר האינטרנט שלה ובמסגרת  הרכישה מסר התובע את פרטי ההתקשרות עמו, לרבות את מספר הטלפון הסלולרי.

בעת הרכישה אישר התובע לנתבעת קבלת "מידע אודות מתנות, הטבות ומבצעים", שכן זו דרישה מוקדמת לרכישה דרך האתר. נציג הנתבעת הציג אישור שלטענתו מוכיח את מתן הסכמתו של התובע להכלל ברשימת התפוצה של הנתבעת. הנתבעת ביקשה להסתמך לשם כך על תרשומות פנימיות של מערכותיה.

שוכנעתי כי הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי התובע נתן את הסכמתו למשלוח מסרון הפרסומת אליו.

מעיון בכתב התביעה עולה כי את התביעה ערך התובע בעזרת צד שלישי, חברה מסחרית (ספאם אוף) וכי אף איסוף הנתונים וניסוח כתב התביעה נעשה בעזרתה של ספאם אוף .

על פעילותה של חברה זו ושל חברות אחרות כדוגמתה כבר נתן בית המשפט דעתו לא אחת, ראה לדוגמא פסק דין שנתתי בת"ק (רח') 32151-09-16 אושרי נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ ואח'

( 25/02/17). אין צורך בהליך זה לחזור על הדעות השונות שהובעו בפסיקה – שכן דין התביעה להידחות.

התובע טען בכתב התביעה כי לא היה מעורב באופן אישי בהליך בדיקת הנתונים העומדים בבסיס תביעתו וכי אין לו כל ידיעה אישית על הליך זה. כל הנטען בכתב התביעה בדבר הקשר בין הנתבע לבין המסרון שנשלח לתובע, מתבסס על פעולות של נציג חברת ספאם אוף, אשר לא נכח בבית המשפט ולא עמד לחקירה על ידי נציג הנתבע.

נציג הנתבע הכחיש כי המסרון נשלח על ידו ומטעמו. התובע לא הציג בפני בית המשפט תשתית ראייתית איתנה המאמתת את טענותיו ואשר יש בכוחה לסתור את טענת הנתבע ולבסס את הנטען בכתב התביעה במידה הנדרשת לשם הרמת הנטל המוטל על תובע בהליך אזרחי.

אני קובע כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו ולפיכך אני מורה על דחיית התביעה.