ת"ק 28180-11-15 שאואט נ' זילברמן ואח'

1.בפניי תביעת התובעת על סך 5300 ₪ בשל נזקי רכוש שנגרמו למכוניתה בתאונת דרכים שארעה ביום 09.02.15, בסמוך לבית החולים תל השומר (להלן – "התאונה"). כן תובעת התובעת סך 500 ₪ נוספים בשל נזקיה הבלתי ממוניים שמקורם אף הוא בתאונה.

כתבי הטענות

2.בכתב התביעה, אשר הוגש ביום 19.11.15, נטען, כי בעת שנסעה התובעת בנתיב השמאלי (להלן – "הנתיב השמאלי") מתוך שלושה נתיבים המאפשרים פניה ימינה לבית החולים, רכב הנתבע 1, אשר נסע בנתיב האמצעי מבין השלושה (להלן – "הנתיב האמצעי"), סטה שמאלה, ופגע בצידו הימני של רכבהּ.

3.התובעת לא צרפה לכתב תביעתה חוות דעת שמאי מומחה, וביססה טענתה לנזק על צילומי הרכב לאחר התאונה ועל הצעת מחיר לתיקונו. אקדים סוף להתחלה ואציין, כי במהלך הדיון שהתקיים בפני, מסר נציג הנתבעת 2, בהגינותו, כי אין מחלוקת בנוגע לגרימת הנזק ועלות התיקונים, וכי השאלה היחידה העומדת להכרעה הינה מי נושא באחריות לתאונה.

4.ביום 16.03.16 הגישו הנתבעים כתב הגנה, במסגרתו נטען, כי התאונה נגרמה עקב סטיית התובעת לעברו של רכב הנתבע 1, אשר נסע בנתיב האמצעי.

הדיון שנשמע בפניי

5.ביום 06.07.16 התקיים דיון, במסגרתו נשמעו התובעת ונתבע 1, וכן הוגשו מספר מסמכים מטעמם של הצדדים.

6.במסגרת הדיון שהתקיים בפניי הדגימו התובעת והנתבע 1 את האירוע מושא כתב התביעה באמצעות רכבי הדגמה, ומסרו גרסאותיהם בנוגע לאופן התרחשותו.

7.התובעת חזרה על גרסתה שלעיל, והדגישה, כי הדרך מוכרת לה היטב. עוד ציינה התובעת, כי לאחר התאונה טען בפניה הנתבע, כי היא "נכנסה באי תנועה".

8.הנתבע 1 טען, כי נסע בנתיב האמצעי (כאמור, מבין שלושה נתיבים המתירים פנייה ימינה), ואילו התובעת נסעה בנתיב הצמוד לנתיב השמאלי ביותר מבין השלושה, נתיב בו כיוון הנסיעה הינו ישר. לדבריו, התובעת חצתה את אי התנועה המשורטט (להלן – "אי התנועה"), המפריד בין נתיב זה לבין הנתיב השמאלי, ופגעה ברכבו שלו, כאשר עבר מהנתיב האמצעי לשמאלי. הנתבע 1 טען, כי אף כי עקרונית עליו ליתן דעתו למתרחש על הכביש, לא עשה כן במקרה דנן, "כי יש שם אי תנועה, לא דמיינתי שמישהו יכנס משם" (ראה דבריו בעמ' 3, ש' 18-19 לפרוטוקול הדיון).