ת"ק 28095-04-15 אביטן נ' פרץ

1.התובע הגיש נגד הנתבע תביעה כספית על סך 9,609 ₪.

2.לטענת התובע נתן הלוואה לנתבע בסך של 180,000 ₪ ובנוסף לכך, שילם עבורו חוב משכנתא בסך של 9,609 ₪.

3.בין הצדדים התקיים הליך משפטי בפני כב' השופט אדם אור, בת"א 28191-01-11, (להלן: "התיק האזרחי").

4.התביעה בתיק האזרחי הוגשה על ידי הנתבע נגד התובע על סך כולל של 354,264 ₪.

5.הנתבע בתיק האזרחי הגיש שתי תביעות שכנגד נגד התובע בסך כולל של 180,000 ₪.

6.בסופו של דיון בתיק האזרחי ניתן פסק דין בו חוייב הנתבע לשלם לתובע 180,000 ₪ בקיזוז של 18,484 ₪, דהיינו החיוב היה לתשלום סך של 161,516 ₪.

למען הסדר, בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתיק ע"א 5331-06-14 (להלן: "הערעור"), נפסק, בהסכמת הצדדים, כי הנתבע ישלם לתובע 150,000 (במקום 161,516 ₪).

7.התביעה שבפני היא כאמור על סך 9,609 ₪ כשבעניין זה טענת התובע כי בפסק הדין האזרחי שניתן על ידי כב' השופט אדם אור, נאמר על ידי כב' השופט אדם בסעיף 115 בפסק הדין כי רק מסיבה פורמאלית אין באפשרותו של בית המשפט להתייחס ליתרת החוב בסך של 9,609 ₪ וזאת על אף שהנתבע ואשתו הודו בקיומו של החוב.

8.אשר על כן, תובע התובע את הסכום של 9,609 ₪ שניתן לנתבע כהלוואה לצורך תשלום המשכנתא.

9. טוען הנתבע בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה על הסף עקב מעשה בית דין, שנעשה בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט אדם בתיק האזרחי.