חכמוב ואח' נ' מניביץ' ואח'

תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקים שנגרמו לרכבי שני הצדדים בתאונת דרכים. כל צד מטיל את האחריות לתאונה על הצד האחר. שני הנהגים הפעילו את פוליסות הביטוח (שניהם מבוטחים באותה חברה) והתביעות הן בגין הוצאותיהם האישיות.

התאונה ארעה בשעות הבוקר, על כביש חמש, בנסיעה ממזרח למערב. מטבע הדברים הכביש היה עמוס לעייפה ושני הנהגים תארו כי התנועה נהגה כ"אקורדיון", היינו – השתחררה ונבלמה חליפות. באזור מחלף הכפר הירוק ארעה התאונה במהלכה פגע רכב הנתבע בחלקו האחורי של רכב התובע.

וזו המחלוקת: התובע טוען כי נסע בנתיב השמאלי ביותר ובלם יחד עם התנועה. הנתבע לא הבחין בבלימה ופגע ברכבו מאחור. הנתבע טוען כי הוא זה שנסע בנתיב השמאלי ואילו התובע נסע בנתיב שמימין. התובע עבר לנתיב השמאלי רגע לפני הבלימה, וכך גרם לתאונה. התובע מכחיש מכל וכל כי עבר נתיב וטוען כי נסע כל העת בנתיב השמאלי.

בחנתי את הראיות ומצאתי לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד.

עדויות הצדדים איינו זו-את-זו, והראיה שהטתה את הכף היתה עדותו של מר יניב אהרון שנסע עם התובע ברכב ואישר את גרסתו ואף העיד בצורה חד משמעית כי התובע לא עבר בין נתיבים. מר אהרון אישר כי אין בינו לבין התובע קשרים עסקיים או אחרים וכי נסעו יחדיו לשירות מילואים, ולא מצאתי סיבה שלא להאמין לעדותו בתיק.

הראיה הנוספת בתיק היא תמונות הרכבים ומוקדי הפגיעה בכל אחד מהם. ראיה זו נוטה, במידת מה, לטובת הנתבע שכן הפגיעות בצד האחורי-שמאלי של רכב התובע והקדמי-ימני ברכב הנתבע, אופייניות למעבר נתיב (כגרסת הנתבע). שקלתי את הדברים בכובד ראש אך שוכנעתי כי ניתן לקבל את הסברי התובע והעד הנוסף כי מוקדי הנזק נגרמו משום שהתובע שראה את הנתבע מתקרב ניסה להתחמק מתאונה ולסטות לנתיב הימני. גרסה זו יכולה להסביר את מוקדי הנזק ובחינה קפדנית של הפגיעות אף מחזקת אותה שכן הפגיעה ברכב הנתבע היא, בעיקר בפינה דבר שמחזק את האפשרות שהרכבים היו בזווית מסוימת (כגרסת התובע).

מסקנתי ממכלול הראיות שלפני היא שגרסת התובע עדיפה על גרסת התביעה ולכן, כאמור, התביעה מתקבלת והתביעה שכנגד נדחית.

אשר לנזק – התובע תובע נזקים בסך 21,500 ₪ אולם הובאו ראיות חלקיות ביותר לנזקיו. לא הובא אישור מחברת הביטוח על השתתפות עצמית או על עליית הפרמיה; לא הוצגה הפוליסה; לא הובאו ראיות לאבדן ימי עבודה (והתובע העיד כי בכוונתו להגיש תביעת נזקי גוף שבה, בוודאי, יתבקש פיצוי על אבדן ימי עבודה); ולא ברור מדוע מבקש התובע גם עלות השכרת רכב לחודש וגם מוניות.

בהתחשב בכך שמדובר בתביעה קטנה (אף שהתובע הוא עו"ד), בכך שסביר שגם אם יש שחרור משתתפות עצמית, אכן נגרמה התייקרות בפרמיה, בראיה על שכירת רכב למשך חודש, ובהוצאות הסבירות שנגרמות עקב תאונה, נפסק, על דרך האומדנא, פיצוי בסך 7,000 ש"ח.