ואהב נ' רצון

בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה בטענה כי יהלום שהפקידה בידי הנתבע לצורך שיבוצו בטבעת לא שובץ ותחתיו שובץ לה זרקון.

1.התובעת הגיעה לבית העסק של הנתבע – הוא צורף ומשבץ יהלומים וביקשה לטענתה לבחור לעצמה טבעת ולשבץ בה אבן יהלום שקיבלה כמתנה מבעלה.

לטענתה לאחר שהשאירה את היהלום בידי הנתבע וזה היה אמור לשבצו בטבעת שבחרה, שילמה סך של 300 ₪ עבור עבודת השיבוץ ולקחה את הטבעת לביתה מבלי לקבל מאת הנתבע קבלה. כשהגיעה לביתה אמרו לה לטענתה בנה ובעלה שהאבן ששובצה אינה היהלום שהביאה לצורך השיבוץ. התובעת לקחה את הטבעת המשובצת לצורף אחר שאישר כי מדובר בזרקון (נספח לכתב התביעה).

בנסיבות אלה הגישה התובעת תביעתה להשבה ו/או לפיצוי בשווי אבן היהלום שהותירה בידי הנתבע לצורך שיבוצה.

2.מנגד טען הנתבע שהתובעת אכן הגיע לבית העסק עם אבן, אלא שמלכתחילה הגיעה עם זרקון. לטענתו עוד קודם לשיבוץ האבן הודיע לנתבעת כי לא מדובר ביהלום אלא באבן זרקון ישנה עם שריטות ואף הציע לה לרכוש אצלו טבעת עם זרקון חדש יותר ללא שריטות. לטענתו הנתבעת עמדה על שיבוץ האבן שהביאה איתה ולכן לעיניה החליף את הזרקון בטבעת שרכשה ממנו בזרקון שהביאה איתה.

לטענתו לאחר שהתובעת בחרה טבעת אצלו נדרשה לשוב לאחר כחצי שעה לצורך השיבוץ וזאת כדי שיוכל להתאים את גודל הטבעת לאצבעה של התובעת.

הנתבע טען כי השיבוץ נעשה בנוכחות התובעת וזאת מאחר שאינו משבץ אבנים שלא בנוכחות הלקוח. עוד הבהיר שלא ייתכן שהתובעת השאירה בידו את האבן מבלי שיינתן בידה אישור על הפקדת האבן.

המחלוקת היא למעשה אם התובעת נתנה בידי הנתבע אבן יהלום לצורך שיבוצה בטבעת שבחרה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

3.לטענת התובעת הגיע לבית העסק של הנתבע כשבידה יהלום; הפקידה בידו את היהלום לצורך שיבוצו בטבעת שבחרה; ולאחר כמחצית השעה שבה ולקחה את הטבעת המשובצת, אלא שהתברר כי בטבעת לא שובץ יהלום אלא זרקון.

4.לאחר בחינת הראיות שהובאו בפניי נראה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח תביעתה; בייחוד משמדובר בתביעה שמשמעה טענה למרמה מצידו של הנתבע, או אז מידת ההוכחה הנדרשת מאת התובעת גבוהה יותר מן הנדרש ברגיל בתביעות אזרחיות (ע"א 614/84 ספיר נ' עו"ד אשד, פ"ד מא(2) 225; ע"א (מחוזי-ת"א) 1981/99 זבולון נ' בכור, ניתן ביום 6/10/02; תאמ (שלום-חי') 5264-02-09 ג'נטוס נ' חברת גנטוס "נעליים" בע"מ. ניתן ביום 1/3/12).