ת"ק 27404-03-14 שרמן נ' בן שבת ואח'

מבוא וטענות הצדדים

1.התובעת התקשרה עם הנתבע בהסכם לרכישת סוכך מסוג "מרקיזה" בעבור סך של 6,400 ₪.

2.לאחר שהסוכך הותקן, כך לשיטת התובעת, נוכחה לראות שחוט חשמל ומפסק להפעלת המנוע נותר תלוי באוויר, בטווח נגיעה ובגובה נמוך יחסית וכן כי וילון הסוכך קצר מדי ויש בו חורים.

התובעת העירה על כך לנציג הנתבעת, ומסרה לו במקביל שתי המחאות, האחת על סך 3,100 ₪ והשניה דחויה, על סך 3,000 ₪ (300 ₪ שולמו בשלב מוקדם יותר, כאשר הנתבע הגיע לבית התובעת על מנת לתת הצעת מחיר).

התובעת טוענת כי יומיים לאחר מכן ירדו גשמים, שחדרו למטבח, למרות התקנת הסוכך, בשל החורים במניפה ובשל הוילון הקצר שהתרומם בעת משבי הרוח.

התובעת פנתה לנתבע מספר פעמים, לרבות בכתב, אך לשיטתה, לא נענתה ולכן ביטלה את ההמחאה השניה, הדחויה (זמן פרעון 30.12.13).

ביום 9.1.14 הגיעו הנתבע וחתנו לביתה ופרקו את הסוכך, מבלי להשיב לה את כספה.

לפיכך, עותרת התובעת להשבת הסכום ששילמה וכן לתשלום עבור סוכך קודם שפורק ואבד (2,100 ₪), עלות מיגון למטבח בסך 800 ₪ והוצאות משפט.

3.הנתבע טוען כי הדברים אירעו באופן שונה לחלוטין.

לשיטתו, התובעת היא זו שביקשה מהמתקין שלא לסיים את העבודה בכל הנוגע לכבל החשמל והמפסק ומסרה לו שחשמלאי מוסמך מטעמה יעשה זאת.