ת"ק 27334-04-15

התובעים רכשו מהנתבעת כרטיסי טיסה לונציה בעלות של כ-600$ כרטיס (סה"כ 1,200$).

במהלך הטיסה, שנמשכה כארבע שעות וחצי, גילו כי לא יחולקו מזון ומשקה.

בשל כך הגישו תביעתם ובה הם תובעים פיצוי בסך 29,800 ₪. מתוך סכום זה 4,800 ₪ הם בגין הכרטיסים והיתרה בשל עגמת הנפש שנגרמה לתובעים.

הואיל והעובדות אינן שנויות במחלוקת, והואיל וכתבי הטענות נוסחו על ידי עורכי דין (שכן התובעת היא עו"ד ולנתבעת ניתן היתר לייצוג) הסכימו הצדדים, בתום הדיון, כי אפסוק על יסוד כתבי הטענות והנספחים וללא צורך בחקירות הדדיות.

לאחר שבחנתי את הדברים מצאתי לקבל את התביעה בחלקה.

התובעים טוענים, כאמור, כי הוטעו משום שלא נמסר להם שבטיסה לא יחולקו מזון או משקאות. טענה זו מוצדקת. נוסע סביר מצפה כי מחיר הטיסה יכלול שירותים רגילים בהם העברת מזוודות, מזון ומשקה, ללא תוספת מחיר, ומקום בו הטיסה אינה כוללת שירותים רגילים אלו או שנדרשת תוספת תשלום חלה על חברת התעופה או על סוכנות הנסיעות חובה להודיע זאת לנוסע באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים.

אכן, היום קיימות מספר חברות תעופה שמוכרות כרטיסים זולים ודורשות עלויות נוספות בגין מזוודות או מזון, אולם הנתבעת אינה מנויה על חברות אלו – או לפחות הנוסע הסביר אינו מניח שהיא מנויה עליהן – והמחיר אותו שילמו התובעים אינו מחיר זול במיוחד. התובעים ציפו, בצדק, כי הטיסה תהא טיסה רגילה והיה על הנתבעת להודיע להם על כל שינוי מהרגיל והמקובל בטיסות מסוג זה.

אלא שבמקרה הנוכחי לא נמסרה הודעה ברורה שהטיסה לא תכלול מזון ומשקה, וטענת הנתבעת כי נוסע שטס בטיסת צ'רטר אמור להבין זאת בעצמו אינה סבירה. גם העובדה שהדבר אוזכר ברמז בתוך תקנונים שנמסרים לנוסע אינה מספיקה שכן הסתרתם של תנאים מיוחדים כמו תשלום נוסף עבור מזון ומשקה או, למשל, עבור מזוודות בסעיפים נזנחים בתוך תקנונים ארוכים משולה לפרסום תכנית הריסת בניין במרתף חשוך, בתוך ארון תיוק תקוע בשירותים שאינם בשימוש ושעל דלתם נתלה השלט "זהירות נמר" (הקרדיט לדאגלס אדמס ו"למדריך הטרמפיסט בגלקסיה").

התביעה מתקבלת ונקבע כי הנתבעת הטעתה את התובעים בכך שלא מסרה להם שהטיסה לא תכלול מזון ומשקה.