ת"ק 27298-03-14 יוסף נ' מנזלה

לפניי תביעה לפיצוי בסך של 5,300 ש"ח שעילתה נזק שנגרם לרכושו של התובע – אופניים חשמליות ומכשיר טלפון סלולרי – כתוצאה מתאונת דרכים.

1. בכתב התביעה נטען כי ביום 21.2.2014 בשעה 15:20 רכב התובע על אופניו החשמליות על המדרכה בסמוך לכניסה לחניה של רחוב סלע יעקב 10 בתל אביב. במהלך נסיעתו יצאה הנתבעת מחניית הבניין כשהיא נוהגת ברכבה; היא לא הפנתה מבט לצדדים, יצאה במהירות וחזית מכוניתה התנגשה בצד שמאל של אופניו. התובע פונה לבית החולים ונזקק לטיפול רפואי. כתב התביעה נתמך בהצעת מחיר לתיקון האופניים על סך של 4,300 ש"ח; ובהצעת מחיר לתיקון המכשיר הסלולרי על סך של 1,000 ש"ח.

    

2. הנתבעת טענה כי מכוניתה יצאה מחניה בגלישה וביקשה לפנות ימינה; או אז התובע, שהיה רכוב על אופניו החשמליות ונסע במהירות על המדרכה, הגיח מצד ימין והתנגש ברכבה בכנף הימנית שלו.

    

3. בעדויותיהם לפניי שבו הצדדים על גרסאות אלו.

    

4. דין התביעה להידחות. אף בהנחה שיש לחלק את האחריות לנזק שנגרם לתובע בין התובע לבין הנתבעת, אני סבור שהאשם המכריע לתאונה נעוץ בתובע. אין חולק שהתובע רכב על אופניו החשמליות על המדרכה ושחל איסור לעשות כן (תקנות 128 ו-129(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961). כמו כן נראה לי כי הגרסה המסתברת היא שהתובע נסע במהירות ובחוסר זהירות. פחות סביר בעיניי שהנתבעת יצאה את החניה בלא להתבונן כלל ימינה או שמאלה.

    

5. מעבר לכך, התובע לא הוכיח את עיקר הנזק שנגרם לו. הוא עתר לפיצוי בסכום לא מבוטל – 4,300 ש"ח – בגין הפגיעה באופניו על סמך הצעת מחיר בלבד, בלא שהציג חוות דעת שמאית, ובלא כל ראיה תומכת לנזק הנטען (לרבות תצלום של האופניים לאחר שניזוקו). בכך אין די.