ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
27247-08-15
02/03/2016
|
בפני הרשמת:
הבכירה ליאורה וינשטיין
|
| - נגד - |
תובעים:
רונן רווח
|
נתבעים:
תכשיטי גיא בע"מ
|
| פסק דין |
בפני תביעה על סך 12,000 ש"ח.
התובע טוען כי רכש אצל הנתבע טבעת ארוסין במחיר של 5,500 ₪.
כנגד קבלת הטבעת - והתשלום עבורה - קבל התובע גם תעודה שכותרתה Diamond Certificate ובה נרשם כי מדובר בטבעת זהב 14 קאראט במשקל 2 גר', ויהלום במשקל 0.41 קאראט, שהגדרת נקיונו היא VVS2 ודירוג הצבע שלו F.
התובע היה מרוצה מהטבעת אך קרוב משפחה שלו, העובד בבורסה ליהלומים, בדק את הטבעת לאחר שבועיים ואמר לו, באופן חד משמעי, כי היהלום אינו תואם את הנתונים הרשומים בתעודה וכי "אין מצב שבמחיר הזה ששילמתי, קבלתי נתונים כאלו".
התובע לקח את הטבעת לבדיקה במעבדה גמולוגית IGL והמעבדה מסרה בידו תעודה (שעלותה 421 ₪) לפיה דרגת הנקיון של הטבעת VS2, צבע היהלום H ומשקל טבעת הזהב פחות מ-2 גר.
התובע חזר לחנות ודרש את כספו בחזרה. מנהל הנתבעת סרב אך הציע כי התובע ישלח את היהלום לבדיקה. התובע סרב להצעה זו.
מנהל הנתבעת טען כי התובע בצע את הבדיקה בUGK רק חודש לאחר שהיה בחנותו ודרש לבטל את העסקה, כך שבביקורו הסתמך רק על דברי קרוב המשפחה ולא על בדיקת מעבדה. כן טען כי בקש ממנו את הטבעת כדי לבדקה אך התובע סרב . לדבריו חנותו מחזיקה ביהלומים הנרכשים ממלטשה שמייצרת אבנים ברמת נקיון של VVS2 בלבד.
בדיון נעשה נסיון נוסף להביא את הצדדים להסכמה לגבי בדיקת האבן אך התובע סרב לבצע בדיקה במכון אותו הציע מנהל הנתבעת, GMI.
מנהל הנתבעת הציג הצעות מחיר ליהלומים שהוריד מהמרשתת, מחברת E-DIAMONDS – ולפיהן ההפרש במחיר בין שני סוגי האבנים הינו 37 ₪ בלבד. התובע טען כי הפרש זה הינו לנקודה ויש להכפילו במספר הנקודות.
היות ולא הצלחתי להביא את הצדדים להסכמה לגבי בדיקת הטבעת, הודיע התובע כי יציג הוראת חוק המחייבת כל עסק למכירת יהלומים להציג תעודה גמולוגית המעידה על טיב האבן. מנהל הנתבעת טען כי אין דרישה כזו בחוק וכי התעודה שמסר לתובע מהווה אישור מספיק ומקנה לתובע אחריות לגבי הטבעת.
התובע הגיש הודעה אליה צרף את תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן, פנינים, ומוצרי זהב) התשנ"ה-1995 ולפיהן על עוסק המוכר יהלומים להביא לידיעת הצרכן את צורת היהלומים, האם הם טבעיים או מלאכותיים, משקלם בקראטים והאם נעשה בהם מילוי בחומר כלשהו או טיפול לשם שינוי הצבע.
אין התקנות מחייבות – כך נראה – הצגת תעודה גמולוגית ואפילו המידע שניתן לתובע (צבע, דרגת ליטוש) הינו מידע שאינו מעוגן בחוק והנתבעת אינה מחוייבת בו.
התובע לא המציא אישור, למרות הבטחתו, כי יש להציג בפני הצרכן תעודה גמולוגית.
לגופו של עניין הציג התובע אינדקס מחירון אבנים מטעם THE DIAMOND RETAIL BENCHMARK . לפיו מחיר קאראט מסוג VVS2 בצבע F הוא 4,642$ ומחיר אבן בדרגת VS2 בצבע H הוא 3,772$ בלבד.
על פי התחשיב שערך מנהל הנתבעת, מחיר הטבעת, בהנחה שהטבעת שרכש התובע היא אכן בנתונים של מעבדת IGL – היה צריך להיות 6,431 ₪.
לפי אותה דרך חישוב [(4,642$X 0.41 קאראטסX3.9 (שער הדולר)]+ 400 ₪ (מחיר הטבעת) היה המחיר צריך להיות, לו היו הערכים כפי שהציגם מנהל הנתבעת – 7,823 ₪.
התובע שילם כאמור 5,500 ₪ בלבד.