ת"ק 27247-07-15 שרון נ' שני

בפני מונחת תביעה קטנה בסך 5,250 ₪ בגין הפרת ההסכם שנחתם בין התובע והנתבע באשר למכירת רכבו של התובע, ובהתאם למודעה שהתפרסמה באינטרנט על ידי הנתבע.

אין חולק בין הצדדים כי נחתם הסכם התחייבות לפיו התובע ישלם סך של 3,000 ₪ כמקדמה ובתאריך 20/4/15 ישלים את היתרה מסך הרכב ובכך תועבר הבעלות על שם התובע.

העיד בפני התובע כי בהתאם להסכם שנחתם, טוען התובע כי סוכם בינו לבין הנתבע כי הרכב יימסר לתובע בתאריך 20/4/2015. כמו כן, במעמד החתימה שילם התובע לנתבע סך של 3,000 ₪ וכן צוין בהסכם כי כל מי שמפר את החוזה יישלם סך של 3,000 ₪. בתאריך 20/4/2015 הודיע הנתבע לתובע כי אין בידו צו ירושה ומשכך לא יכול למסור את הרכב לתובע. התובע טוען כי ההפתעה הייתה בתאריך 9/6/2015 כאשר הנתבע שלח מכתב בדואר רשום לתובע ובו מודיע לו כי הוא מחזיר לו את המקדמה ומשאיר את הרכב ברשותו מאחר והנתבע צריך את הרכב מסיבות אישיות.

הנתבע העיד בפני בתאריך 15/4/2015 הגיע התובע לביתו של הנתבע כאשר הוא אוחז בהסכם מכר וצ'ק. באותו עת הובהר לתובע כי אין בידי הנתבע צו ירושה. בהתאם להסכם התובע מתבקש לשלם את יתרת הרכב בסך 6,000 ₪ בתאריך 20/4/2015 אולם התובע לא שילם את היתרה אלא דרש חזקה ברכב.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, במסמכים ובהסכם שצורפו לתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל בחלקה מהנימוקים שיפורטו להלן:

בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים, כל צד המפר את ההסכם זכאי לפיצוי מוסכם בסך של 3,000 ₪. בעניינו, התחייב הנתבע להעביר את החזקה ברכב לתובע בתאריך 20/4/2015 ומשלא העביר את הבעלות לתובע הפר את החוזה.

התובע פנה רבות לנתבע וגם המתין כחודשים עד שהנתבע ישלים את המסמכים באשר לצו הירושה אולם בדיעבד התברר לתובע כי הנתבע אינו מעוניין כבר במכירת הרכב.

אין חולק כי הנתבע הפר את ההסכם שנחתם בינו לבין התובע ומשכך עליו מוטלת החובה לשלם פיצוי מוסכם בהתאם להסכם.

גובה פיצוי המוסכם ע"ס 3,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין .

התובע לא יכול לתבוע גם פיצוי מוסכם וגם נזק שנגרם לו בפועל.

סוף דבר:

לאור הנאמר לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה.

הנתבע ישלם לתובע תוך 30 יום מיום מסירת פסק הדין סך של 3,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.