ברוך נ' תבל לוגיסטיקה בע"מ

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד הנתבעת בהעדר הגנה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לבקשה (הנתבעת לא הגישה תשובה לתגובה) ולאחר עיון בכתב התביעה ונספחיו ושאר החומר שנמצא בתיק, נחה דעתי כי דין פסק הדין להיות מבוטל, בכפוף לכך שהנתבעת תשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש"ח על ידי הפקדתם בקופת בית המשפט וכן תפקיד בקופת בית המשפט 10,000 ש"ח נוספים.

מעיון בחומר שלפני, עולה כי נעשתה מסירה כדין של התביעה לנתבעת. בעניין זה צורף תצהיר כדין של שליח שמסר את כתב התביעה בכתובת הנתבעת בכפר טרומן, עבור נציג הנתבעת רועי אביאני , לידיה של בת משפחתו הגב' סיוון אביאני, אשר חתמה על אישור המסירה.

בבקשה לביטול פסק דין, שלא צורף לה תצהיר לאימות טענות הנתבעת בקשר למסירה, נטען באופן כללי וסתמי שכתב התביעה לא התקבל. אין התייחסות בבקשה לתצהיר השליח ולאישור המסירה החתום על ידי גב' אביאני. מכאן, שישנה הוכחה למסירת התביעה בחודש אוקטובר.

זאת ועוד - לכאורה, ישנה הוכחה למסירת התביעה גם קודם לכן, שכן אם הנתבעת מודעה שקיבלה את הזימון לדיון המקורי של חודש יולי, שאמנם בוטל, כיצד לא קיבלה את עותק התביעה יחד עם הזימון, לא ברור, וגם אם אלה היו פני הדברים, משנודע לנתבעת כי הוגשה כנגדה תביעה, מדוע לא פנתה למזכירות כדי לקבל עותק של כתב התביעה ולהגיש כתב הגנה, גם לא ברור.

מהתנהלות הנתבעת בתיק זה עד כה, עושה הרושם כי היא ניסתה להתחמק מלהתמודד עם התביעה, במחשבה שאולי התובע לא יפעל למצות אותה.

מכל מקום, מסירה כדין של התביעה לנתבעת הייתה גם הייתה.

לגבי הפרמטר השני שלפיו יש להחליט אם לבטל את פסק הדין, סיכויי ההגנה, הרי שלאחר עיון בכתב התביעה ונספחיו ומאידך עיון בבקשה לביטול פסק דין, סבורני כי סיכויי ההגנה נמוכים, לפחות לגבי חלק מרכיבי התביעה, כגון הנזק שנגרם לציוד התובע ואשר לכאורה היה מבוטח ואשר בניגוד לטענות הנתבעת בבקשה, הוגשו ביחס אליו אסמכתאות לגבי הנזק ושיעורו, כגון תמונות ופירוט סכומי הנזק הנתבעים ביחס לכל אחד ואחד מהפריטים.

בהתכתבויות שצורפו לתביעה, הנתבעת מציינת שהיא מטפלת בתביעת הביטוח, אולם לא ברור מדוע עד היום העניין לא סודר. טענות הנתבעת בבקשה לגבי גובה הכיסוי הביטוחי נטענו בעלמא וללא ציון סכומים, ללא צירוף מסמכים וכו'.

אשר על כן, פסק הדין יבוטל אך ורק אם תפקיד הנתבעת עד יום 15.3.18 סכום כולל של 11,500 ש"ח שמתוכם 1,500 ש"ח יועברו לידי התובע כהוצאות הבקשה דנא והשאר ימשיך להיות מופקד בגזברות על חשבון פסק הדין ככל שייפסקו לתובע סכומים כלשהם.