ת"ק 26908-03-14 הראל נ' פישר ואח'

זוהי תביעה כנגד הנתבעים אשר לטענת התובע פעלו נגדו בהליכי גבייה שלא כדין.

הנתבעת 2 היא חברה המפעילה את הנתיב המהיר (המוביל לתל אביב וממנה) בהתאם לזיכיון שקיבלה מממשלת ישראל ובהתאם לחוק הנתיבים המהירים, תש"ס - 2000. הנתבעת 3 הינה חברה ממשלתית ומשמשת כרשות ממונה מכוח החוק הנ"ל. הנתבע 1 הינו משרד עורכי דין המעניק שירותי גבייה וייצוג לנתבעת 2.

התובע טוען כי הנתבע 1 נקט בהליכי הוצל"פ כנגד התובע והטיל עיקולים על שתי מכוניות וחשבון בנק של התובע. אומר התובע כי לטענת נתבע 1 לפני 3 שנים מכונית מ.ר. 2161660 הרשומה על שם התובע נסעה במסלול המהיר ולא שולמה אגרה בסך של 34 ₪. התובע לא ידע כי חייב 34 ₪ ולא נעשה כל ניסיון ליצור עימו קשר ולהודיע לו כי ישנו חוב. החוב שולם כאשר חיוב הגיע לבית התובע לפני מספר חודשים אולם לטענתו באיחור ולכן אין עליו לשלם את "דמי החסות", כך בלשון התובע.

התובע נאלץ לשלם סך של 950 ₪ להסרת העיקולים. הוא תובע את הנתבעים לפצותו בסך 10,000 ₪.

הנתבע 1 טוען כי פעל כב"כ וכשלוח של נתבעת 2 בגין עילה כספית כנגד התובע, כדלקמן:

ביום 15.4.12 העבירה הנתבעת 2 למשרד הנתבע 1 את הטיפול בתיק כנגד התובע בשל נסיעה בנתיב המהיר ביום 1.9.11 בניגוד לדין ולשם לגביית חשבונית מס' 9111124981 ע"ס 34 ₪.

ביום 8.9.11 נמסרה החשבונית לתובע באמצעות דואר רשום ע"י הנתבעת 2.

ביום 13.8.13 שוחחה עם התובע נציגה מטעם משרדו של הנתבע 1 והסבירה לו את דבר החוב.

משלא שולמה החשבונית כעבור 4 חודשים משיחת הטלפון בין נציגת הנתבע 1 לבין התובע , נפתח ביום 30.12.13 תיק הוצל"פ כנגד התובע.

ביום 23.1.14 שילם התובע לנתבעת 2 סך של 34 ₪, וביום 12.3.14 נמסר התובע את פרטי כרטיס האשראי לתשלום של יתרת החוב בתיק ההוצל"פ באמצעות נתבע 1.

עוד טוען הנתבע 1 כי ביהמ"ש לתביעות קטנות נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה וזאת בשל העובדה כי סעיף 4 ח' לחוק הנתיבים מהירים הסמיך את וועדת הערר לדון בטענות המועלות על ידי מי שרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויות חב' הנתיב המהיר בע"מ.

מדובר בחוב חלוט ולכן אין מקום להגשת התביעה.