ת"ק 26791-10-16 גודל ואח' נ' קשר רנטאקר בע"מ ואח'

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת 2 שהיה נהוג על ידי התובע 1 בתאונה שקרתה ביום 8.5.16 בה היה מעורב רכב הנתבעת 1 שהיה נהוג על ידי הנתבעת 2.

גרסת התובע 2, הנהג, לתאונה הינה:

אני נהגתי, אשתי בעלת הרכב. האירוע הזה היה באזור רמת החייל, מול אסותא. מה שקורה, היא ירדה מהרכב, אני דוממתי מנוע והמתנתי לה. היא הייתה צריכה להביא איזה שהוא מסמך.

באותה עת, 20-30 שניות לערך, לא בהערכה מדויקת, הייתה גלישה לכיוון שלי ושפשוף של כל הרכב בחלק הקדמי והטענה שלה הייתה שהיא יצאה, הייתה מאד נרגשת ובוכייה, ולידה עמד מישהו שהוא מטעמה, או מעבודה או בן משפחה. זה הסיפור. הייתי במצב דומם, בלי תנועה.

התביעה הוגשה על ידי שני התובעים אולם מרישיון הרכב שצורף לכתב התביעה עולה כי בעלת הרכב היא התובעת 1 ולכן היא זו שסבלה את הנזק כבעלים. התובע 2 אינו בעל הרכב ולכן לא היה מקום מלכתחילה שהוא יהיה תובע בכתב התביעה. מעמדו הוא של עד, כמי שנהג ברכב. על כן, אני מורה על מחיקתו מכתב התביעה.

הנתבעת 2 לא התייצבה לדיון ולכן עדותה לא נשמעה. נציגת הנתבעת 1 ביקשה שבית המשפט ייקח בחשבון את "עדותה" של הנתבעת 2 כפי שתוארה בהודעה הכתובה מטעמה שצורפה לכתב התביעה. גם אם אתייחס לנאמר בהודעה הכתובה הרי שהמשקל שיש לייחס לדברים הכתובים הוא נמוך עד אפסי שכן עדותה לא הועמדה במבחן החקירה הנגדית ונמנע אף מבית המשפט מלהתרשם מעדותה. לפיכך, אני מעדיף את גרסת התובע שלא נסתרה בחקירה הנגדית, ולפיה, בעת התאונה הוא היה בעמידה במנוע דומם והרכב נפגע כפי שתואר על ידו בעדותו. על כן האחריות מוטלת על הנתבעות.

הנזק הוכח באמצעות חוות דעת ומסמכים של נסתרו.

התביעה הוגשה על סך 8,500 ₪, ללא פירוט כיצד חושב הסכום. לכתב התביעה צורפו חוות דעת שמאי שהעריך את הנזק בסך 5542 ₪ (כולל ירידת ערך), קבלה על תיקון הרכב בסך 4279 ₪ וקבלה עבור שכ"ט שמאי בסך 600 ₪. יוצא, איפוא, כי הנזק המוכח הינו עלות התיקון בקבלה בצירוף מרכיב ירידת הערך בחוות הדעת + שכ"ט השמאי, ובסה"כ 6142 ₪ .

הנתבעות ישלמו לתובעת 1 בתוך 30 יום 6142 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (25.10.16) ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט בסך 60 ₪, והוצאות משפט בסך כולל של 500 ₪.