ת"ק 26661-12-13 חן נ' מוטבאיינור

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובע בעטיה של תאונת דרכים מיום 8.12.11 (להלן: "התאונה"). התובע עותר לפיצוי בגובה 4,500 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

3) הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן עוסקת בשאלת נסיבות קרות התאונה.

טענות הצדדים

4) התובע טוען בכתב תביעתו, בין היתר, כי ביום התאונה נסע ברכבו, ולפתע רכב שהיה נהוג על-ידי הנתבע (להלן: "הנתבע") ונסע בכיוון הנגדי, ביקש לעקוף את הרכב לפניו, נכנס לנתיב הנסיעה של רכב התובע, התנגש בו וגרם לו נזקים. כאמור, התובע העמיד את תביעתו על סך 4,500 ₪ כאשר סכום זה כולל פיצוי בגין נזק ישיר בסך 3,596 ₪.

5)לעומת גרסת התובע, הכחיש הנתבע בכתב הגנתו את תיאור התאונה כפי שהובא מפי התובע. הנתבע טוען בכתב הגנתו, בין השאר, כי ביום התאונה, התובע נסע בחוסר זהירות, סטה שמאלה לאחר שיצא לעקיפה בעקבות רכבים שחנו במסלול נסיעתו, נכנס למסלול הנסיעה של רכב הנתבע ופגע ברכבו. הנתבע מכחיש את הנזקים הנטענים על-ידי התובע וטוען כי דין התביעה נגדו להידחות.

6)יוער כי ממכלול החומר שהונח לפניי עולה כי אמנם רכב התובע רשום על שם אמו, אולם בפועל, הרכב נמצא בחזקתו ולשימושו. בכל מקרה, ביום 18.9.14 הגיש התובע לבית המשפט מכתב בחתימת אמו, מיום 17.9.14, לפיו היא מודיעה כי לא תתבע שום גורם בגין תאונת הדרכים נשוא התביעה.

דיון והכרעה

7) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בשני הדיונים לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לקבל את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.