עופרים נ' דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ

1. לפניי תביעת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת עקב התזת דלק מצינור פגום במשאבת דלק של הנתבעת.

2. ביום 1.1.15 תדלק בעלה של התובעת מר עופרים את הרכב נשוא התביעה בתחנת דלק של הנתבעת. במהלך התדלוק ניתק צינור הדלק מהמשאבה והתיז לכל עבר, ובכלל זה על מושב הנהג וכן על מר עופרים עצמו.

3. לטענת התובעת מושב הנהג ניזוק ויש להחליפו. בהתאם להצעות מחיר המתייחסות למושב ולריפודים, עלות התיקון הינה 17,161 ₪. כן התבקש לפצות בגין חולצה שניזוקה, בסך 119 ₪, ובגין עגמת נפש בסך של 10,000 ₪.

הנתבעת מצידה שללה קיומו של נזק, למעט עלות ניקוי בסך של 200 ₪. כתב ההגנה נתמך בחוות דעת שמאי שבדק את הרכב ביום 26.1.16, ומצא כי לא נגרם נזק למושב.

4. בדיון הראשון שהתקיים לפניי, לאחר שניסיון להביא את הצדדים לידי הסדר כשל, ובעקבות הערותיי באשר לקשיים ראייתיים שונים, ביקשו שני הצדדים כי תינתן להם הזדמנות להביא ראיות נוספות, ובכלל זה חוו"ד מומחה לתובעת. האפשרות ניתנה ונקבע שלאחר מכן ייערך דיון נוסף בתובענה.

5. התובעת הגישה חוות דעת שמאי מטעמה מיום 18.7.16. שמאי התובעת אמד את הנזק בסך של 17,016 ₪ וכן קבע ירידת ערך בסך 1,179 ₪. הנתבעת הגישה התייחסות מטעם השמאי מטעמה, אשר הצביע על פגמים שונים בחוות דעת שמאי התובעת ועמד על כך שמושב הרכב לא ניזוק.

6. בדיון שהתקיים היום לפניי, העידו המומחים וכן הצדדים עצמם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכלל החומר שהוגש לבית המשפט, ולאחר ששמעתי את העדים ואת המומחים מצאתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי כפי שיפורט להלן.

7. אין מחלוקת בין הצדדים כי התנתקות צינור הדלק מהמשאבה במהלך התדלוק נבעה כתוצאה מרשלנות מצד הנתבעת. לעניין זה הודתה הנתבעת בסעיף 4 לכתב ההגנה כי מדובר בטעות אנוש שבה צינור הדלק לא חובר בחוזקה למשאבת התדלוק. יצוין כי בנסיבות אלה של התזת דלק, אין מקום לייחס רשלנות תורמת כלשהי לנהג התובעת בכך שתדלק כאשר דלת רכבו פתוחה.