נועם ואח' נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ

1.התובעים רכשו מהנתבעת, באמצעות סוכנות נסיעות שמקום מושבה בשוודיה (Gogate), כרטיסי טיסה מברצלונה לתל אביב. הטיסה תוכננה ליום 22.08.2017 שעה 21:10 (נחיתה בנמל התעופה בן גוריון בשעה 02:20).

2.לטענת התובעים לאחר כשעה וחצי של עיכוב הודיעו לתובעים בשדה בברצלונה, כי הטיסה בוטלה, ובמקומה תבוצע טיסה עם עצירת ביניים בפראג, צ'כיה. בפראג המתינו התובעים זמן נוסף עד להמראת טיסת ההמשך.

3. התובעים טענו – כי בנסיבות אלה – מדובר על טיסה שדינה כדין טיסה-מבוטלת, המזכה אותם בפיצוי בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"). התובעים הלינו גם, כי לא קיבלו שוברים למזון ומשקאות חרף האיחור הרב בהמראה – אם לוקחים בחשבון את האיחור בשדה בברצלונה ואת האיחור בשדה בפראג.

4.הנתבעת טענה, כי הטיסה לא בוטלה, וכי הייתה תקלה טכנית אשר חייבה את תיקונו של המטוס בנמל הבית בצ'כיה, ומשכך בוצעה טיסה לשם ולאחר מכן הוטסו הנוסעים בטיסת המשך לתל אביב. הסדר זה, נטען, הביא לצמצום למינימום של האיחור שנבע כתוצאה משבר קטן באחד מחלונות המטוס. הטיסה בוצעה בפועל על ידי חברת Travel Service.

5.עוד טענה הנתבעת, כי הציעה והעבירה פיצוי לכל הנוסעים בגובה של 150 דולר ארה"ב לנוסע, ומשום שהתובעים רכשו את כרטיס הטיסה באמצעות סוכנות זרה – הועבר הזיכוי באמצעות סוכנות זו, ולפנים משורת הדין, אף שהדין אינו מחייב זיכוי כאמור בנסיבות העניין.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים השתכנעתי, כי דינה של התביעה להידחות. ואנמק:

א.ראשית, הטיסה לא בוטלה. הגם שהיא בוצעה באופן שונה, שחייב את העברת הנוסעים לטיסת המשך עם עצירת ביניים בפראג – הטיסה בוצעה. מכאן, שיש לדחות את טענת התובעים כאילו מדובר על טיסה מבוטלת המזכה את התובעים בפיצוי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה.

אציין כי על פני הדברים עולה, כי פתרון זה – הגם שהוא למעשה היה שילוב בין הרצון להוביל את הנוסעים מהר ככל האפשר ליעדם עם הרצון להביא את המטוס "על הדרך" לנמל הבית שלו על מנת לתקנו – היה המהיר ביותר. יחד עם זאת, ברור, כאמור, כי חרף ההסדר המתואר – האיחור ואי הנוחות יכלו להיות רבים יותר, אילו נדרשה הנתבעת להביא מטוס אחר לברצלונה אשר יטיס את הנוסעים, כולל התובעים, ללא עצירת ביניים.

ב.שנית, חוק שירותי תעופה קובע, כי שירותי הסיוע הקבועים בו – יינתנו בהתאם לזמן האיחור שבהמראה, ולא בנחיתה. בחנתי את טענות הצדדים לעניין זה, והגעתי למסקנה, כי יש לאמץ את פרשנות התובעים, לפיה יש לצרף את זמן האיחור בברצלונה לזמן האיחור בפראג, ובצירוף זמנים אלה, טיסת התובעים "איחרה" לפיכך ב-3:31 שעות, ונחתה באיחור של 4:46 שעות בתל אביב. הגם שבין הצדדים הייתה מחלוקת מה זמן האיחור המדויק, לא ראיתי לצורך להכריע בסוגיה זו, באשר אין לדבר כל נפקות לעניין ההטבות להן זכאים התובעים, שכן בכל מקרה היה האיחור פחות מ-5 שעות.

ג.שלישית, והגם שיש לדחות את טענת הנתבעת – כי העניקה לתובעים מזון ומשקאות במטוס במהלך הטיסה מפראג לתל אביב, שכן אלה הוזמנו מראש על ידי התובעים, ואין לראות בהם הטבה בשל האיחור, הרי שנתבעת העניקה זיכוי בגין האיחור לכל הנוסעים, כולל התובעים, ובכך ריפתה את מחדלה שבאי-אספקת המזון והמשקאות.