ת"ק 26182-06-14 אליו נ' טרקלין חשמל

בכתב התביעה, טען התובע כי מפנקס השיקים שלו נגנבו המחאות, במועד שאינו ידוע לו. לטענתו, מיד עם היוודע לו הדבר הגיש תלונה במשטרת ישראל, בתאריך 27.4.14.

כשהלך לבנק, נאמר לו שנעשה שימוש בשיק מספר 5000723 ושאין התאמה בין חתימתו לבין החתימה על שיק, ולפיכך נתן הוראת ביטול לשיק, ושיקים נוספים שנגנבו, לטענתו.

התברר לו, כי מי שגנב את השיקים עשה בשיק זה שימוש לצורך קניית טלוויזיה בסכום של 2,744 ₪.

מאוחר יותר, התקבלה פנייה ממחלקת הגביה של הנתבעת ולפיה נדרש לשלם את החוב. מאחר שהיה ברור לו כי הוא אחראי על השיק ניגש ושילם את חובו לנתבעת. כעת הוא מבקש להיפרע מהנתבעת את סכום השיק, משום שאסור היה לה, לטענתו, לקבל שיק מאדם שאינו בעל השיק.

אפתח ואציין כי דין התביעה, שהוגשה בחוסר תום לב משווע, להידחות תוך חיוב בהוצאות.

התובע יודע היטב כי מי שעשתה שימוש בשיק היא אשתו, וכי הטלוויזיה שנרכשה באותו שיק נמצאת עד היום בביתו.

למרות זאת, בכתב התביעה טען התובע כי פנקס השיקים שלו נגנב.

לאחר הגשת התביעה, הורחק התובע מביתו בצו הגנה, וכעת הוא מצוי בהליכי גירושים. ברור כי העובדה שהתובע אינו מתגורר כיום בבית אינה מקימה לו עילת תביעה, אך יצוין, כי לשאלת בית המשפט השיב כי במועד הגשת התביעה עדיין התגורר בבית, כלומר בעת הגשת התביעה עדיין עשה שימוש בטלוויזיה, שאת מחירה הוא רוצה להיפרע מהנתבעת.

אשתו של התובע, גב' בוסאנה אליו, העידה מטעם הנתבעת וסיפרה כי התובע בעצמו נתן לה את השיק על מנת לקנות טלוויזיה, שכן באותו מועד לא היתה להם טלוויזיה בבית.

התובע הכחיש כי חתם על השיק. עדותו אינה מהימנה בעיני, אך גם אם אניח כי אכן לא חתם על השיק, הוכח כי התובע נתן לאשתו את השיק על מנת לרכוש טלוויזיה, ולפיכך ברור כי אף אם היא חתמה עליו, היתה זו חתימה בהרשאה, המחייבת את התובע.