אבני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

רקע:

1.לפניי תביעה במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה פיצויים בסך כולל של 3,418 ₪, בגין הנזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 12/04/15 בסמוך למעבר חציה ברחוב בילו ברחובות, בה היה מעורב רכב הנתבעת 1, אוטובוס שהיה נהוג על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע").

תמצית טענות התובעת:

2.במועד התאונה, בעת שהתובעת נתנה זכות קדימה להולכי רגל והמתינה כדי לאפשר להם לחצות במעבר חציה בבטחה, נפגע רכבה בצדו השמאלי כתוצאה מפגיעת אוטובוס הנתבעים. לדבריה, הנתבע ניסה לעקוף אותה וכך התאונה קרתה.

תמצית טענות הנתבעים:

3.הנתבע נהג באוטובוס, תוך כדי התקדמות לכיוון מעגל תנועה לאחר מעבר חצייה להולכי רגל, התובעת נכנסה בדלת האחורית של האוטובוס בעת שניסתה לעקוף אותו מימין.

הדיון בתביעה:

4.בדיון שהתקיים לפניי העידו הנהגים בלבד התובעת והנתבע.

דיון והכרעה:

5.על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, בהתאם לעקרון "המוציא מחברו עליו הראייה". לעניין נטל השכנוע נקבע בפסיקה כי:

" ... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"די נז (4) 981].

6.במקרה שלפנינו, לצדדים גרסאות שונות לנסיבות התרחשות התאונה וכל צד מגלגל את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה לפתחו של משנהו.

המדובר במקרה של גרסה מול גרסה, לא הובאה עדות כלשהי מלבד עדותם של הנהגים ומשכך על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים, באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו או אחרת.